בתי המתבגרת סבלה מכאבי ברכיים תקופה ארוכה מאד. היו לה מגבלות תפקודיות והיא נאלצה להימנע מפעילויות רבות.
אחרי שעברנו איתה אצל אוטופדים, פיזיוטראפיסטים, מטפלים סיניים, ועושי כשפים למיניהם, החלטנו לתת הזדמנות לגוף לתרגם את עצמו בעזרת רינת.
רינת התייחסה לבתי במלוא הרצינות (אחרי שרופא "האשים" אותה שהיא מגזימה; אין מחלה כזאת, ועוד) ונתנה לה תובנות רבות והרבה חומר למחשבה.
הכאב, אמנם, לא עבר לגמרי (בין השאר, אולי, כי בשל מגבלות טכניות לא פגשנו את רינת מאז...), אבל היא התחילה לקחת חלק פעיל בשעורי ספורט, היא חזרה ללכת למסעי קניות עם חברותיה, והברכיים הפסיקו להיות עבורה עכבה כואבת.

מצטערת שלא הגענו בשלב מוקדם יותר, דבר שהיה חוסך מבתי סבל ועוגמת נפש.
תודה.