ישנם אילוצים וקיימות נסיבות חיצוניות הפועלים עלינו כבני אדם בכלל וכהורים בפרט. מרוב עומס וריבוי מטלות, נמנעת מאיתנו היכולת להיות מודעים לכל מה שמשפיע על הלך הרוח שלנו, על תגובותינו להתנהגות ילדנו, ולפיכך אתן כאן מספר תובנות והארות, שתסייענה לנו לחשוב, לנתח ולהפיק תועלת עצמית מהבנת המצב.

כאנשים עובדים, אנו נמצאים רוב היום במקום העבודה. ככל שאנו טובים ומוכשרים יותר, הסביבה מתגמלת אותנו באמירות, הערכות, בונוסים ותנאים מיטביים.  טבעי הדבר, שאנו חשים במקום העבודה רצויים,  מוחמאים ונעים לנו לשהות שם, זהו אזור נוחות מדהים.

 מה קורה בדרך הביתה? פתאום משתלטות עלינו תחושות של  דריכות, מתח וחוסר וודאות מה קורה בבית ומה מצפה לנו לכשניכנס הביתה ונפגוש את המתבגר שלנו. האם תתחיל סאגה חדשה של מריבות וקונפליקטים? וטבעי הדבר שמה שעובר לנו בראש הוא שאולי כדאי להשתהות בעבודה כי נעים לנו שם והאגו שלנו מרופד?....

הגישה שלי מאפשרת להורים למתבגרים להתמודד עם רגשות האשמה שסיטואציה שכזאת גורמת להם, להבין שזה מאד טבעי לכל בן אנוש לחוש כך. בהמשך התהליך נלמד לרכך את האווירה בבית וירידת המתח תביא מן הסתם הקלה בחיכוך. הם ירגישו יותר טוב עם עצמם ולפיכך יגיעו עם פחות דריכות ואנטי הביתה. הם יקבלו כוחות להתמודד מהמקום המכיל והמוביל לדיאלוגים מסוג שונה אליהם היו רגילים.