אז, ראשית סיבוכי הסטרפטוקוקוס הם רק ב 25% אחוזים ממי שחלה בזיהום פולשני. וגם הוא יקרה לרוב רק באנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת כמו חולים אונקולוגיים, חולי איידס או סכרתיים. חשוב להבין כי אם דלקת הגרון, או הסינוסיטיס מתפתח למשהו רציני יותר, כמו דלקת ראות או דלקת קרום המוח אז רצוי לקבל אנטיביוטיקה. לרוב , אצל מי שמטופלים בהומאופתיה, המצב לא יתדרדר....למחלות קשות יותר, כי הגוף מרפא את עצמו לפני שמגיעים הסיבוכים.

לזיהומים הקלים יותר, שהם רוב האוכלוסיה, אנטיביוטיקה לרוב לא ממש עוזרת, ואני רואה פעמים רבות משפחות שלמות שחולות ומדביקות זה את זה , מקבלות סבבים של אנטיביוטיקה לפעמים במשך שנים.

אם יש לאחד מבני הבית את החיידק שוב ושוב , זה אומר שיתכן ומישהו אחר בבית נשא של החיידק (גם אם אינו חולה בו). 
חשוב לבצע משטח לכל בני הבית ולראות מי נשא. ואם אתם רואים מחזוריות כזו ומחלות שחוזרות שוב ושוב ...כדאי לבדוק אם יש נשאות. וישנה בדיקת דם ASO שבעזרתה מוודאים נוכחות של נוגדנים בדם נגד החיידק. מבצעים אותה כדי לבחון אם החיידק הוא גורם למחלה.

חשוב להבין שיש כמה סוגים של סטרפטוקוקוס. סטרפ A למשל, מרבית הזיהומים עם חיידק זה יכללו דלקת גרון או אימפטיגו (זיהום עור), צלוליטיס (דלקת רקמה תת עורית), דלקת באוזן הפנימית וסינוסיטיס. הוא החיידק הנפוץ ביותר. סטרפ A לרוב אינו מהווה סכנה ורק כאשר הוא חודר אל השכבות העמוקות של הרקמות הוא יגרום לזיהום פולשני ומסוכן. 
סטרפ B נמצא לפעמים התעלת הלידה של האם, ויכול להדביק את הילוד. רובנו עמידים לחיידק הזה. רק אצל 10% מהילודים הוא יכול להזיק.

הטיפול ההומאופתי בחיידקים בכלל, ובסטרפטוקוקוס בפרט יהיה לחזק את מערכת החיסון שתפקידה לחסל חיידקים והיא הרבה יותר חזקה מכל אנטיביוטיקה.

אז, אני ממליצה על אכילה מרובה של פירות וירקות, לפעמים נותנת גם אבץ וויטמין סי לתקופה מסוימת , וכמובן רמדי אישית מותאמת לכל מטופל. אם בני המשפחה נשאים, אתן גם להם משהו על מנת לסיים את המעגל הזה, אחת ולתמיד.

ואסיים ואומר כי מהניסיון בקליניקה , החיידק נעלם וכל המשטחים נקיים ממנו וחסלנו את דלקות הגרון, לתמיד.

#גם_אני_נעזרתי_בהומאופתיה
#הומאופתיה_קלאסית
#הומאופתיהקלאסית
#דלקות_גרון_חוזרות
#סטרפטוקוקוס