אין דבר יותר מרגש עבורי כמטפלת להפגש עם מטופלת שעברה שנה מאז התחילה את הטיפול, והיא מתארת את מצבה היום לעומת איך שבאה:

הנוקשות בפרקים שלי שלא יכלו להתקפל בכלל, עברה לחלוטין , הייתי מפילה כוסות מרוב שלא הצלחתי לאחוז אותן כהלכה, בשנה שעברה ויתרתי על פעילות ספורטיבית ויוגה כי לא הייתי מסוגלת לבצע את התרגילים, והשנה , גם בעונת המעבר שכל השנים היתה קשה עבורי, לא חשתי את הקשיים שהיו כל השנים.

כאבי הראש שלי נעלמו, הייתי סובלת ממגרנות כל הזמן , הציסטות בשחלה , נעלמו, כאבי הבטן התמידיים שהיו לי נעלמו לגמרי ואני יכולה לאכול מה שאני רוצה, בלי לדאוג. קל לי יותר לשמור על התזונה שלי, פחות חשקים. האבנים בכליות, נעלמו. מה אני צריכה יותר מזה? תגידו?

אני התמוגגתי

ואתם ? מה אתם חושבים?

ערב מעולה, סנדרה