"הפרסומות גורמות לנו לרדוף אחרי מכוניות ובגדים, לעבוד בעבודות שאנחנו שונאים כדי לקנות דברים שאנחנו לא צריכים" - צ'אק פלאנצ'וק (מועדון קרב)

נבל ברשות התורה – גם במה שמותר בתורה יש לשמור על מידתיות:

במסכת יבמות כתוב: "אמר רבא קדש עצמך במותר לך" – כוונתו של רבא הייתה להיזהר מפני הדברים המותרים בתורה, אותם שטחים אפורים שאינם אסורים במסגרת תרי"ג המצוות ושקיימת בהם הסכנה לדרדור רוחני שסופם עבירות, איבוד שליטה ויציאה מאיזון.

"...והעניין כי התורה הזהירה בעריות (מין) ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו (תשמיש המיטה) ואכילת הבשר והיין, א"כ ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה 'נבל ברשות התורה'. לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וציווה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות. ימעט במשגל, כעניין שאמרו (ברכות כב א): שלא יהיו תלמידי חכמים מצוין אצל נשותיהן כתרנגולין, ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצווה ממנו. ויקדש עצמו מן היין במיעוטו, כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה): הנזיר קדוש, ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט. וכן יפריש עצמו מן הטומאה, אע"פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה... וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל בריבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס.." (הרמב"ן – פרשת קדושים).

מותרות מיותרות - על מותרות והיצר הרע

אלו התרים אחר מותרות מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. אלו המבלים את ימיהם באכילה, שתיה ותענוגים, מתפתים לעצת יצרם הרע, מטפחים את הגוף המתבלה, מענגים ומדשנים אותו כאילו הוא העיקר והולכים אחר תאוותיו החולפים כדי למלא אחר כל דרישותיו - וכל מותרות הגוף (וכל המרבה, הרי זה משובח)  נועדו לשרת תכלית מקולקלת זאת.

המותרות מסתתרות מאחורי גבו של היצר הרע הדוחף אותנו לרפד את חיינו בהם. הוא גם דואג להשכיח מאתנו חוויות לא נעימות שאותן מותרות מיותרות מותירות בנו. הוא משכיח מאתנו את החמרמרת של אחרי שתיית אלכוהול מופרזת (ולטווח הארוך את הירידה בתפקוד הכבד), את כאבי הבטן, העייפות, הכבדות והלאות של אחרי סעודה דשנה מפוצצת קלוריות (ולטווח הארוך את עורקי הדם הנחסמים, את כיבי הקיבה הכרוניים, את תפקודן הלקוי של בלוטות שונות בגוף ועוד מרעין בישין לרוב), את צריבות העור האדום מחשיפת יתר של הגוף לשמש הקופחת (ולטווח הארוך כתמים בעור, חשש למלנומה, הזדקנות העור ועוד) וכיו"ב רעות שמותירות בנו המותרות המיותרות.

 דיוק –אוכלים כדי לחיות:

 על מנת לחיות חיים מאוזנים נדרש להגיע למינון מדויק של סיפוק הצרכים והרצונות של האדם ברובד הגופני, הרגשי או השכלי. אפשר ללמוד על נושא זה מבעלי החיים המממשים את יצריהם רק כאשר מתעורר אצלם צורך גופני, וכאשר הם מגיעים לנקודה של שובע ורוויה הם חדלים להתעסק באותו עניין. לא כך האדם המובדל מן הבהמה. ביכולתו לרצות ולחשוק בדברים שלא נובעים דווקא מצורך גופני.

בתחום האוכל למשל האדם יצר סביבו פסטיבל שלם. האכילה הפכה אצל האדם מתזונת איברים לארוחה, משתה או סעודה המשלבים מרכיבים של הנאה רב חושית על בסיס הצורך הפיזי. ארוחה הופכת לסעודת גורמה, ספרי בישול הופכים לרבי מכר, תכניות טלוויזיה בנושאי בישול ואוכל מקבלים רייטינג מטורף, מבקרי מסעדות קובעים את פרנסת בעליהן ויש את השווקים וירידי האוכל, חנויות הבוטיק, דוכני הפאסט פוד ועוד ועוד. ההתעסקות האובססיבית באוכל יוצרת צרכים מדומים שגורמים לחסרונות מיותרים שדוחפים לרצונות לא טובים במעגל קסמים שלא נגמר.

וכך קורה גם עם שדרוג צרכי האדם האחרים כמו שינה ומין - מצרכים פיסיולוגיים ראשוניים למותרות של הנאה. וככל שהעולם הופך להיות מרושת יותר ותקשורת ההמונים מתרחבת ומתפשטת יותר דרך הטלפונים החכמים, המחשבים, הטלוויזיה, העיתונים וכל אמצעי המדיה האחרים (אלה הקיימים ואלו שיומצאו בעתיד הקרוב), כך תגבר ההשפעה על כמות המותרות שירפדו את חיינו דרך חסרונות מדומיינים וצרכים מומצאים של שליחי היצר הרע בעולמנו.

הכנס טקסט כאן