כמה שנים אנחנו מסתובבים בעולם ומתרחקים מעצמנו...?
לפעמים בלי לשים לב
והגוף...
הוא הראשון שמרגיש.

מהי ביודנסה?
זו אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה,
והאמת היא שקשה לי לענות עליה במילים,
כי ביודנסה היא משהו שצריך לחוות.
ביודנסה היא שיטה להתפתחות אישית דרך מוזיקה, תנועה ומפגש אנושי.
אבל האמת היא שהיא הרבה יותר מזה.
היא הזדמנות לעצור לרגע את המרוץ,
לצאת מהראש,
ולהקשיב לעצמנו דרך הגוף.
במהלך המפגשים אנחנו לא לומדים צעדי ריקוד,
לא מתאמנים על ביצועים,
ולא צריכים להיות "טובים" במשהו.
אנחנו פשוט מוזמנים לנוע,
להרגיש,
ולהיות.
לאורך הזמן משהו מתחיל להשתנות.
אנשים מספרים שהם מרגישים יותר חופשיים להביע את עצמם.
יותר בטוחים בעצמם.
יותר מחוברים לשמחת החיים שלהם.
יותר פתוחים לקשרים ולמפגש עם אנשים.
יש מי שמגלה מחדש את היכולת לשחק.
יש מי שמוצא אומץ להיראות.
יש מי שפוגש רכות שלא הכיר בעצמו.
ויש מי שפשוט מרגיש יותר חי.
אני מאמינה שהגוף שלנו יודע דברים שלפעמים המילים לא מצליחות לומר.
וכשאנחנו מעניקים לו חוויות של חיבור, שמחה, קבלה וביטחון,
הן מתחילות לחלחל גם אל החיים עצמם.
לפעמים השינוי הגדול לא מתחיל בהחלטה גדולה.
הוא מתחיל בצעד קטן,
בתנועה אחת,
ברגע שבו אנחנו מסכימים לפגוש את עצמנו מחדש.
ואולי זו הסיבה שאנשים יוצאים ממפגש ביודנסה עם חיוך,
ולפעמים גם בלי מילים,
כי יש דברים שהלב מבין עוד לפני שהראש מצליח להסביר.