להיות הורה מרוצה- חלק ב' או "השעון הדובר"
כשאני חושבת על רגעים של שימחה ונחת במשפחתי אני יכולה לזהות מצב פתוח וזורם. מה זה אומר? זה אומר שמתנהלים בלי לחץ, בקצב טבעי שנע בגלים שבין עשייה לאי עשייה. דבר מוביל לדבר. מרווחי נשימה.
מותר ורצוי לאפשר הן לעצמינו והן לילדינו להיות באי עשייה. לא צריך להעסיק אותו ללא הרף. מותר לנוח, לבהות ולחלום בהקיץ. עדיף אמנם שהמנוחה תהיה בלי יותר מדי טלוויזיה.. אבל גם זה מותר לפרקים. כשאנחנו רואים את ילדינו בוהה, כותב בווטסאפ וכו' , האוטומט שלנו הוא לזרזו לעשות משהו מועיל: לקרוא ספר/לסדר את החדר/ ללמוד למבחן וכו'. לפעמים אנחנו עושים אותו דבר עם עצמינו- כשאנחנו לא פועלים באופן שנועד להשיג מטרה מתעורר בנו חוסר שקט שיש בו מן האשמה.
אבל למה באמת צריך את הרגעים שהם "סתם"? כי הם לא סתם! יש בהם הרפיה מנוחה והנאה שהנפש צריכה. בין אם זה לראות סדרה בטלוויזיה ובין אם זה לשבת בחצר ולשתות כוס קפה, בזמן הזה אנחנו ממלאים מצברים.
בנוסף, נמצא מתאם בין מידת הלגיטימציה למנוחה ופנאי, שנתנו ההורים לילדיהם, לבין מידת ההגשמה העצמית בבגרות. תוצאות המחקר הזה מצביעות בעיני על כך שילדים שנתנו להם לגיטימציה סתם לנוח ללא תכלית, היתה להם שהות לחפש לשוטט ולמצוא את מה שנכון להם. את הדרך הייחודית והמתאימה להם ביותר. ולכן בבגרותם גדל הסיכוי שיעסקו שעיסוק שהם טובים בו, אוהבים ומסופקים ממנו.
האיזון חשוב. כמו שאמרתי קיימת תנועה שבין עשייה שיש בה מטרה , ושקשורה למה שצריך לעשות, לבין פנאי. האיזון הזה הוא גם מודל לילדים. צריך למלא את המטלות ויחד עם זאת מותר גם לנוח.
למה האוטומט שלנו הוא להפעיל אותם? כי החברה שלנו מקדשת עשייה שמובילה להישג. והרי חלק מתפקידנו כהורים הוא להיות נציגי המציאות שמלמדים את הילד אך להסתדר טוב בחברה. אנחנו רוצים שהילד שלנו יצליח ויצטיין. זה מובן וברור. אם הילד שלנו סתם נח ולא לומד למבחן אנחנו נרגיש צורך לשלוט במצב כדי למנוע תוצאות שליליות, בדוגמא זו-כשלון במבחן . אז אנחנו לוקחים את המושכות לידנו .
מה שנסתר לעיתים מעינינו הוא שבכך מנענו מהילד להיות זה שאוחז במושכות. זה שאחראי לעצמו. ושיישא בתוצאות מעשיו וכך ילמד מהם.
כמובן שעולה כאן התקוממות –ומה אם הוא לא ילמד מהכישלון?
אין לי כוונה לומר כאן כי יש להסיר כל השגחה . חשוב להיות עם בקרה על תפקודו והתנהגותו של הילד. אבל לתת לו קצת יותר קרדיט . להשהות לעוד רגע קטן את תגובתנו. הדבר ישדר לו גם את המסר– אנחנו סומכים עליך שאתה יכול! אתה לא צריך שנציל אותך/ ננדנד לך. אנחנו רגועים כי אנחנו יודעים שיש לך יכולת להיות אחראי לתוצאות מעשיך.
לסיום , יתרון נוסף ולא קטן שיש בכך שנפסיק להיות בתפקיד של שוטרים/שעונים דוברים/ זרזים, הוא נחת. האוירה הופכת לנינוחה יותר כשאנחנו מרגישים קצת פחות כמו תקליט שבור, וכשהילדים מרגישים שאנחנו קצת פחות נודניקים. יש פחות תסכול ומתח באוויר , ויותר שקט ורוגע.
המטרה שלי היא לעזור להורים ולילדים. אני עוסקת בכך יותר משני עשורים. כמה כלים עומדים לרשותי להשגת מטרה זו- טיפול רגשי לילד- עזרה בהתמודדות עם רגשותיו ועם מציאות חייו . הטיפול עוזר לחיזוק הביטחון העצמי,