אנחנו מתעצבים בהשפעת יחסינו עם הורינו. זה משפיע על מי שאנחנו ועל הקשרים שלנו, על הזוגיות ואיך אנחנו חווים את עצמינו בעולם. לכל אחד יש איזה סיפור שהוא מספר לעצמו מבית הוריו ומהקשרים איתם. ולפעמים איזה פצע קטן או גדול השייך למקום ממנו בא. הרבה פעמים אלה סיפורים שאנחנו לא פותחים מול הורינו. אנחנו שמים אותם בצד אך הם משפיעים עלינו.

ומה אם...תתאפשר כבר בשלב מוקדם האפשרות לשבת מול ההורה, ולספר לו. מה אם תתאפשר אוירה בטוחה מספיק בה ניתן יהיה לחשוף דברים בלי שישר הילד יקבל הצעות, הסתיגויות , העלבויות הערות וכולי. מה אם שני הצדדים ילמדו לפתח הקשבה עמוקה וקבלה של האחר כמו שהוא...?

שני דברים יכולים לקרות

א.    היחסים בין ההורה לילד ישתפרו מאוד. יבנה קשר של אמון וקירבה. קשר פתוח בו מותר לדבר על הכל ולהיות כל מי שאתה.

ב.     כל הסיפור שהילד סיפר לעצמו ישתנה ויקבל תפנית שתשפיע על העיצוב שלו כאדם ועל יחסיו העתידיים.

זה הרעיון שנמצא מאחורי מפגשי אימגו להורה וילד. זה מתאים מאוד גם למתבגרים וגם כשהילד הוא בגיל בגרות.  בגיל ההתבגרות זה מאוד עוזר לשמור על החוט המחבר בין ההורה לילד ולעבות אותו. ואז במקום טריקות דלת או הסתגרות, יש קרבה עמוקה והבנה ופיוס.

אני מזמינה אתכם להציץ בחוות הדעת של הורים ומתבגרים שעברו תהליך כזה

שלכם, מירב

054-4677625