טפו טפו טפו , זה מצליח

כמה פעמים כבר החלטנו, מעכשיו אתן משתתפות יותר במטלות הבית, כמה פעמים כבר סיכמנו שאתן צריכות להיות חלק. הרי המשפחה שלנו היא כמו רכב שנוסע על ארבע גלגלים. ארבעתם ביחד נושאים את המכונית המשפחתית , ארבעתם כיחידה אחת תומכים זה בזה ומתפקדים ביחד. אז למה אחרי שבועיים שלושה זה תמיד מתמסמס..

וזה חשוב לי גם בגלל העזרה אבל בעיקר כדי לחנך אותן לקחת חלק, לעזור, להיות עצמאיות ואקטיביות..

אבל הפעם זה באמת מחזיק. חיכיתי הרבה זמן כדי לכתוב את זה כי רציתי לוודא שזה מחזיק..

אז במה זה שונה משאר הפעמים?

במבנה הברור והקבוע.

ישנם גורמים חזקים שדוחפים לכיוון החזרה למצב שהבנות לא לוקחות חלק אקטיבי במטלות הבית: הרגל, נוחות, יותר מהר ויעיל לעשות בעצמי, ועוד

ולכן צריך קונטרה חזק מול הגורמים האלה. מבנה חיצוני ברור, טקס קבוע שיכנס לחיי היום יום שלנו ויהפוך לאוטמטי.

וכאן נכנסת הקופסא!

קופסא עם פתקים . ובכל פתק מטלה -לתלות כביסה, לשים במדיח וכו’. על המטלות להיות מוגדרות היטב.

כל יום אחרי האוכל והשעורים כל אחת לוקחת פתק . מותר להחליף בפתק אחר וגם אם אין צורך ביצוע המטלה הזאת מחליפים. (יש פתקים שתמיד חוזרים לקופסא אבל מה אכפת לי..)

מציעה לכם לנסות גם..

על מה חשוב להקפיד-

שיחת מוטיבציה לפני זה- לא שיחת נזיפה ולא שיחה שעושה" רגשי" .

לערב אותם-שהם יהיו מעורבים בהכנת הפתקים וקישוט הקופסא

אבל זה לא מספיק..

התמדה, התמדה , התמדה- מיד כשמסיימים שעורים..לקופסא..זה הכי חשוב בחודש הראשון, אחר כך זה כבר זורם לבד.

תשבוחות-לציין כמה זה עוזר לכם בצורה אוטנטית. כמה אתם מרגישים שלא הכל עליכם וכו'. להדגיש את השינוי לטובה ולא את הפספוסים.

ב ה צ ל ח ה

תעדכנו אותי איך זה עבד לכם..

מירב

 ​