שינה עצמאית של תינוק או ילד היא שינה שבה הילד נרדם וישן ללא גורמים המפריעים לו באמצע. דבר חיצוני זה כל דבר שיגרום לתינוק להתעורר מספר פעמים בלילה וידרוש את מעורבות ההורים. דברים אלו מהווים גורם מעכב שמונע מהתינוק לישון שנת לילה טובה ורציפה. כאשר אנחנו מדברים על הירדמות עצמאית הכוונה להירדמות עצמאית של הילד ללא נוכחות של ההורים בחדרו.

מהם גורמים מעכבים?

תנומה על הידיים או נידנוד בעגלה- מה שנראה מהנה ועושה לנו את החיים קלים בהתחלה הופך עם הזמן לגורם מעכב שהופך את תהליך השינה למעייף ומתיש. גמילה מנידנוד הוא תהליך שדורש התמדה ולא לוותר גם אם הוא מתיש. ההורים צריך לשים את הילד במיטה להיות לידו כדי לתת לו תחושת ביטחון שהוא שם בשבילו, מעט ליטוף יכול לעזור ובהדרגה לשחרר וללמד את הילד להירדם ולישון באופן עצמאי.

נוכחות ההורים-  הילד התרגל שההורה נוכח לאורך כל זמן ההרדמה שלו ואינו מצליח לישון לבד. לעיתים מרוב יאוש ההורה לוקח את הילד למיטה שלו רק כדי להרוויח כמה שעות שינה. חשוב בהדרגה לידד את התינוק עם המיטה שלו, לנתק את נוכחות ההורה וללמד את הילד שלנו שגם אם אנחנו לא נוכחים בחדרו פיזית אנחנו נמצאים בשביל לתת לו מענה כשיצטרך.

מוצץ- כשאשר הילד תלוי בנו כדי שנשים לו את המוצץ בפה. התינוק יכול לקום מספר פעמים בלילה כי נפל לו המוצץ מהפה וההורים מוצאים את עצמם לא ישנים כל הלילה בגלל זה. כמו בכל דבר גם פה בהדרגה נצטרך ללמד את התינוק שלנו לקחת את המוצץ שנמצא לידו באופן עצמאי ללא תלות בנו, וזה משהו שאפשרי החל מגיל 4-5 חודשים. לשים מוצץ בפה לתינוק שמסוגל לעשות זאת בעצמו זה פינוק המונע מכם שינה. נפזר לו במהלך היום מספר מוצצים באזור בו הילד משחק כך שהוא יתרגל את הענין של להוציא ולהכניס את המוצץ. בהתחלה נעזור לו מעט ונכוון אותו עד שילמד. בלילה נשים לו את המוצץ ביד ונכוון בלבד, לא נשים בפה עד שיתרגל לפעולה ויעשה אותה לבד. 

מים- התינוק קם באמצע הלילה למים וזה לגיטימי כי הוא צמא. בהתחלה זה כמויות קטנות אך אחר כך הכמויות גדלות. מים מרגיעים ועונים על אפקט המציצה. חשוב לנתק בין שינה למים. לא ניתן לילד לשתות בסמוך לשינה אלא לפני טקס השינה. נרגיל את הילד לשתות מחוץ לחדר ואם הוא גדול מספיק אז בכוס ולא בבקבוק. לא נשאיר כוס במיטה. בבוקר כשיקום נעשה טקס בוקר טוב ורק אחר כך אם יבקש ניתן לשתות. המטרה לנתק בין שינה למים.

אוכל- חשוב לעשות ניתוק בין אוכל לשינה. לא ניתן לילד את האוכל בסמוך להירדמות ולא במיטה. לא נאכיל בתשלומים (כל פעם קצת), לא נאכיל ישר כשהילד מתעורר, אין האכלות פינוק (לא כל פעם כשהילד קם נותנים בקבוק). תינוק שיונק או אוכל מבקבוק, כשקצב היניקות נחלש, שמים את הילד במיטה ולא נותנים להירדם עם הבקבוק במיטה או בהנקה לא נותנים להירדם על הציצי.

שינוי תנוחה- כשתינוק נרדם על הבטן או על הגב ורוצה לשנות תנוחה, הוא בוכה וההורה מגיע אליו כדי לעזור לו להחליף תנוחה. יש רווח לתינוק וזה מעין משחק עבורו ומשיכת תשומת לב ההורה אליו. לעיתים הוא נעמד במיטה ובוכה. מה באמת עושים? כשהתינוק קטן ועדיין אינו מתהפך נעזור לו ונעודד אותו שילמד להתהפך מהבטן לגב והפוך אך ברגע שהוא יודע להתהפך אין סיבה שיעיר אותנו. כשהילד בוכה, נכנס לחדר שלו נשכיב אותו נרגיע ונצא, ללא דיבורים. המסר חייב להיות שחוזרים לישון מיד. 

דלת- דלת יכולה להיות גורם מעכב המקשה על ההירדמות של הילד. השארת הדלת פתוה למחצה תגרום לילד להסתגל לרעשים של הבית מבלי שיפריעו לו להירדם.

שמיכה- הילד לא נשאר עם השמיכה לאורך זמן, היא נופלת והוא מתעורר וקורא להורים. עלינו להבין שלילד אין צורך בשמיכה. הבגד שהוא לבוש מספיק לו. הצורך בשמיכה הוא הצורך שלנו ההורים. השמיכה בהחלט מיותרת. גם אם בילות הראשונים הילד יבכה, נרגיע אותו ונרגיל לישון טוב גם כשהשמיכה לא עליו. 

ככל שתתמידו , תהיו  עכביים ותלמדו להסיר את הגורמים המעכבים בהדרגה ומהר, הילד ילמד להירדם ולישון באופן עצמאי והלילות שלכם יהפכו לטובים יותר כי גם אתם תוכלו לישון טוב בלילה.

לילה טוב לכם ושינה מתוקה!!

אורלי פוקס- בשביל הלב- הדרכת והעצמת הורים ייעוץ שינה וייעוץ גמילה מחיתולים 052-3387519