שאלות ותשובות
כל מה שרציתם/ן לדעת — במקום אחד. לא מצאתם/ן תשובה? אפשר לשלוח שאלה למטה.
חיזוקים יכולים להיות תמריץ כל עוד הם לא מוגזמים כי אז הילד מאבד ענין בגמילה ועסוק במתנות שהוא מקבל.תנו פרסים קטנים ולא מתנות גדולות ומוגזמות. לא לפתות אותו באמצעות ממתק או גלידה כי אז הילד יעשה הקשר בין הגמילה לאוכל. הם זקוקים לחיזוקים והעצמה אך ככל שתעשו את זה במינון הנכון ולא תהפכו את זה לנושא המרכזי כך התהליך יהיה קל יותר עבורכם ועבורו.
אם הבעיה נמשכת מעבר לגיל 5 מומלץ לפנות לרופא משפחה ולבדוק את רמת הורמן ה ADH. רצוי לא לקחת את הילד תוך כדי שינה לפיפי כי אז יש התערבות בהורמון אלא לקחת אותו לפיפי לפני השינה.
קקי= שליטה עצמית. אני אדון לעצמי ולגופי. הקקי גם יש לו ריח שאינו נעים ויוצר דחיה, כשהוא יוצא מהגוף כאילו משהו מתנתק מהגוף ולעיתים זה גם קצת כואב. והילד נבהל ונרתע וזה יוצר אצלו התנגדות. חייבים להיות רגועים ולא ללחוץ ולהלחיץ את הילד אחרת התהליך לא יעבוד אלא ההיפך הילד יעשה לנו דווקא.
לא מומלץ. אם החלטתם להוריד את החיתול חשוב שתתמידו ולא תבלבלו את הילד. שבוע שבועיים זה יהיה קצת קשה וקשוח אך הילד יבין שהוא צריך לעשות פיפי וקקי בסיר וישכח מהחיתול.
ישנם שני אסכולות זו שמקובלת יותר היום היא האסכולה לפיה כשאנחנו רואים שהילד מוכן ובשל זה הזמן לגמילה מחיתולים ובדרך כלל היא מהירה יותר. באסכולה השניה ההורים מחליטים שזהו מורידים את החיתול וגמילה זו אורכת זמן רב יותר.
• רצוי לתחום זאת ל – 4 עד 5 גבולות שחשובים באמת, בהתאם לגילו של הילד. • חשוב להיות רגישים ומכילים. • עלינו להיות תקיפים אך לא תוקפניים. • עלינו להיות אסרטיביים, ממוקדים וענייניים מבלי להיגרר למשא ומתן. • הילד חייב להבין מה מצפים ממנו בצורה ברורה. • הסוד הוא עיקביות והתמדה!!!
• חשוב שנרקום תוכנית כיצד לאכוף את הגבולות שהצבנו. • עלינו לקבל החלטה איך פועלים ומה אנחנו עושים כדי שהגבול שהצבנו יישמר. • שיחת הבהרה ברוח טובה עם הילדים תפתור את הבעיה. • הם יבינו שאם הם רוצים שנכבד אותם הם חייבים לכבד אותנו. • חשוב להתמיד ולהיות עיקביים. • אי אפשר להציב גבולות ללא סמכות. • אנחנו ההורים צריכים להבין שעניין הגבולות בידיים שלנו בלבד. • כשנקח אחריות על דברים הגבולות יהיו ברורים. אם אני מסיר אחריות איך אדע להציב גבולות? • חוסר בגבולות גורם לחוסר בידיעה וחוסר ביציבות. • ילד עם גבולות הוא ילד מאושר, בטוח ויציב!
• "נאה דורש נאה מקיים". • האם באמת זה המסר שתרצו להעביר לו? הוא לא יודע מה מצפים ממנו ולמה הוא צריך לצפות. אך גם אתם כהורים לא יודעים למה לצפות. הגבול אינו גבול- הוא נחצה.
• חשוב שנבדוק ביחד מהו סולם הערכים החשוב לנו כמשפחה, מהם הגבולות שאותם לעולם לא נעבור. • אחרי שנקבע את סולם הערכים שלנו נוכל לקבוע חזון הורי שבעצם הוא יעצב אותנו כמשפחה. איך מתנהגים? מה מותר ומה אסור? • החלטתם משהו היו עיקביים ותעמדו מאחוריו כי אחרת איזה מסר יועבר לילדים? רק ככה תוכלו לשמר את הגבולות שלכם כמשפחה.
ילד שגדל ללא גבולות הוא ילד שאינו מאושר. הוא ילד שגדל מסכן, מתוסכל, אינו יודע להתמודד עם קשיים ואינו יודע לדחות סיפוקים. ילדים משוועים לגבולות.
את זמן המסך חשוב להגביל לשעה עד שעתיים ביום. חשוב לא להרגיל אותם לטלויזיה בחדר כך השליטה תשאר בידכם. בחרו ושלטו בתכנים שהם רואים. קבעו שעות ברורות של זמן צפיה.אתגרו אותם וצרו להם עניין בדברים אחרים שאינם קשורים למסך על אף שזה נוח לכם.
חשוב לא להרגיל את הילד להירדם על הציצי תוך כדי הנקה ולא להרגיל את הילד לנידנודים. חשוב כמובן גם לזהות סימני עייפות בשלב מוקדים. הרגלי שינה נכונים מוטמעים בילד מרגע היוולדו ולכן חשוב לא להרגילו לדברים שאחר כך יהוו בעיה. אך בגיל 5 חודשים הורמון השינה מתייצב וכמוה גם השינה.
זה קשור להתפתחות הרגשית של הקטנה. בגיל הזה הם עדיין צמודים לאמא ומסרבים להיפרד. זה שלב בהתפתחות וזה יחלוף כמו שבא. לעיתים הדבר מעיד על חרדת נטישה.
אנ י מנפצת פה מיתוס נפוץ. אין קשר בין שעת ההשכבה לבין הקימה בבוקר. מה שמחזיק את הילד ער הוא בעצם האדרנלין כתוצאה מכך שההורים לא נענו לסימני העייפות בזמן. משיכת הזמן גורמת לכך שהילד פשוט יאבד את העייפות שהיתה לו.
מהרגע שהילד נעמד במיטה והדבר מהווה סכנה חייבים להעביר אותו למיטת המעבר. הזמן הנכון הוא בערך בגיל שנה וחצי.
טקס שינה = שיגרה. טקס שינה. טקס השינה הינו טקס שיוצר הפרדה בין היום ללילה. מורידים את רמת הגירויים כדי להתנתק מכל הטרפת בבית. טקס השינה מתחיל בד"כ: ארוחת ערב מקלחת שיר/סיפור/דיקלום/מסאז' כל משפחה מה שמתאים לה חיבוק ונשיקה ולילה טוב.
סימני עייפות מתחילים כשהילד עייף ומתבטאים כאשר הילד משפשף עיניים, מגרד את עצמו, מושך שערות, בוכה ואינו רגוע, היפראקטיבי. ככל שנקדים לזהות סימני עייפות ולהתחיל בטקס השינה והשינה עצמה כך ייטב לילד וההרדמה שלו תהיה קלה יותר.
השיגרה חשובה לביטחון וליציבות הילדים. ילד שיש לו שיגרה קבועה הוא ילד רגוע יותר. שמירת השיגרה משפיעה על חיי היום יום של ילדינו וכמובן גם על השיגרה.
