מחר חוזרים לעבודה ..יש כאלה אחרי שבוע חופש ויש שרק אחרי סופ"ש ...מה שגורם לי לשאול האם אתם שמחים או שאתם בין אלה שרעיון העבודה הקשה נחווה כעונש? ,שהרי רעיון זה נטמע בתרבות מאז אדם וחווה שגורשו מגן עדן ונידונו "להוציא את לחמם בזעת אפיים" ומושרש עדין בתודעה כל כך חזק , שזה מעוות את תפיסת החוויה עצמה .. אבל כולנו יודעים שחווית השיא שלנו והזרימה הטובה הם דווקא במקום העבודה .. "הרגעים הטובים ביותר קורים בדרך כלל כשגופו או שכלו של אדם עושים מאמץ מרבי לבצע משימה קשה ובעלת ערך" (מיהיי צ'יקסנטמיהאי) . אמממה?? התפיסה שפנאי מתקשר להנאה ועבודה ומאמץ לסבל מציבה בפנינו מחסום פנימי שמונע מאיתנו לחוות אושר בעבודה ..כלומר אם ננסח מחדש את החוויה . כזכות ולא חובה . ניפטר מהדעה הקדומה נגד עבודה. נמצא משמעות שמתקשרת לחוזקות שלנו ולהנאה שאנו מפיקים מהעבודה . נראה בה את יעודנו ונביא את עצמנו לידי ביטוי הרי שנדע שמחה פנימית רבה .. "בתרבות שבה עבודה שווה לסבל , הטענה שהסימן המקצועי הוא שמחה פנימית היא מהפכנית אך נכונה "(פארקר פלמר)..ובנימה זאת מאחלת לכולם שבוע טוב ועבודה נעימה לכולם ..הכנס טקסט כאן