אחרי שינוי משמעותי בחיים, אנו עסוקות לא פעם בשאלה, איך להסתגל למציאות החדשה.
אך יש שאלה נוספת, שלעיתים נשארת מאחור:
מי אני בתוך המציאות הזאת?

כי כשפרק בחיים מסתיים, לא רק הנסיבות משתנות.
אישה שהייתה חלק מזוגיות ארוכה צריכה להכיר את עצמה מחדש כאישה שעומדת בפני עצמה.
מי שעוזבת קריירה של שנים נפרדת לא רק ממקום עבודה, אלא גם מתפקיד שהיה חלק מהדרך שבה הגדירה את עצמה.
כשהילדים גדלים, כשהמשפחה משתנה, כשעוברים מקום או כשמציאות מוכרת מסתיימת גם חלק מהתשובות שהיו לנו על עצמנו כבר לא תמיד מתאימות.

ואז קורה משהו מעניין:
החיים כבר השתנו,
ואנו עדיין מצפות מעצמנו להיות מי שהיינו בתוכם.
להרגיש אותו דבר.
לרצות את אותם הדברים.
להתנהל לפי אותם סדרי עדיפויות.
ולעיתים אפילו לחזור להיות כמו שהייתי פעם.
אך אולי זו לא המטרה.
כי שינוי משמעותי לא תמיד מבקש מאיתנו לחזור לעצמנו אלא הוא מזמין אותנו להכיר את עצמנו מחדש, לבדוק מה עדיין נכון לנו, מה השתנה, אילו חלקים בעצמנו אנו רוצות לקחת איתנו ומה כבר שייך לפרק שהסתיים.

זה לא אומר למחוק את מי שהיינו, להפך.
כל מה שעברנו, למדנו, בנינו והתמודדנו איתו הוא חלק מאיתנו.
הוא לא חייב לקבוע מי נהיה מכאן.
הפרק הבא לא נבנה רק מתוך מה שקרה לנו.
הוא נבנה גם מתוך מי שאנו בוחרות להיות אחריו.