כשאנו חושבות על שינוי, אנו כמעט תמיד בודקות קודם את המחיר שלו.
על מה אצטרך לוותר?
מה עלול להשתבש?
איך זה ישפיע על האנשים סביבי?
האם אצליח?
ומה יקרה אם אגלה שטעיתי?
אלה שאלות חשובות.

אך יש שאלה אחת שאנו לא תמיד נותנות לה את אותו המשקל:
מה יקרה אם לא אשנה דבר?
כי גם להישאר במקום עולה לנו משהו.

המחיר הוא עוד שנה בעבודה שכבר מזמן אינה מתאימה לנו.
לעיתים זו מערכת יחסים שבה אנו הולכות ומצטמצמות.
לעיתים זו החלטה שאנו דוחות שוב ושוב, בזמן שחלק גדול מהאנרגיה שלנו ממשיך להיות עסוק בה.
ולעיתים מבחוץ לא קורה שום דבר דרמטי.
אנו ממשיכות לתפקד, לעבוד, לדאוג לכולם ולנהל את החיים.
ובפנים הולך ונוצר פער בין החיים שאנו חיות לבין החיים שאנו כבר יודעות שהיינו רוצות לעצמנו.

זה לא אומר שכל תחושת אי נוחות מחייבת שינוי.
וגם לא שכל התלבטות צריכה להסתיים בהחלטה גדולה.
וכשאנחנו בוחנות אפשרות לשינוי, כדאי שהמאזן יהיה שלם.
לא רק:
מה המחיר שאשלם אם אעשה את הצעד?
אלא גם:
מה המחיר שאשלם אם בעוד שנה אהיה בדיוק באותו המקום?
התשובה לשאלה הזאת לא אומרת לנו מה לעשות אלא היא עוזרת לנו לראות את הבחירה כפי שהיא באמת.

כי להישאר במקום הוא לא תמיד מצב ניטרלי.
וגם לא לבחור זו בחירה.