מימי לקס - נעים להצלחה

תנועה מודעות גופנית יציבות ושווי משקל וויסות קואורדינציה התמצאות במרחב רגשי הבעה ביטחון עצמי תחושת מסוגלות סף תסכול פריקת מתח חברתי תקשורת התמודדות בחברה שיתוף פעולה קבלת האחר התנהגות חברתית לימודי קשב וריכוז ארגון ושליפת מידע גרפומוטוריקה זיכרון התארגנות

גישת הסנוזלן סנוזלן" היא שילוב של שתי המילים לרחרח ולנמנם בהולנדית, במשמעות לעודד פעילות מאוזנת בין רחרוח (פעלתנות) ונמנום (רגיעה(, במילים אחרות, לעודד פעילות יזומה מתוך תחושת נינוחות וביטחון. גישת הסנוזלן היא שילוב בין סביבה תחושתית נינוחה, וגישת טיפול. כולנו חווים את העולם באמצעות חושים, דרכם אנו מפרשים את ההבנות למתרחש בסביבה. סביבת הסנוזלן תורמת להתפתחות באמצעות גירוי תחושתי המותאם לפי צורכי המטופל, המשפיע על איכות הקשרים הנירולוגיים. גישת הטיפול מבוססת על גישה טיפולית מצליחה, המניחה שכאשר האדם מרגיש בטוח, וניתנת לו חופש בחירה, הוא נוטה ליזום, לשתף פעולה ולמצוא תשובות בעצמו. בטיפולים עם לקוחותיי, אני משלבת את גישת הסנוזלן לגישתי הטיפולית, היוצרת מרחב-התפתחותי משמעותי להצלחת הילדים. מתוך אמון בכל ילד, הקשבה לחזקות שלו והענקת כלים שונים, מתפתחת עבורו מרחב בטוח להתנסויות חדשות והיכולת ליזום בעצמו את הקפיצה ההתפתחותית הבאה מתוך תחושת מסוגלות. אלו משפיעים לטובה על ביטחונו העצמי, ומביאים אותו להצלחה בלמידה ובחברה. כלים ועקרונות טיפולים בהם הוכשרתי במסגרת קורס סנוזלן - גישה רב חושית מבוקרת לטיפול (Controlled Multi-Sensory Intervention), מכון טראמפ בית איזי שפירא, רעננה: • עיבוד חושי • גישות טיפול וגישת המטפל המאפשר • תקשורת בין אישית • טכניקות מגע • סוגיות בטיפול משפחתי בהורות לילדים עם צרכים מיוחדים • התמודדות עם התנהגות מאתגרת • כלים בטיפול במוזיקה • הרגש מאחורי התנועה • סנוזלן ודמיון-מודרך ככלי להפחתת כאב לילדים מאושפזים • תצפיות וכלי הערכה (פיזית, התנהגותית, מוטורית, רמת פעילות, רמת תקשורת, גרייה חושית, סף תסכול, רמת נקיטת יוזמה, בטחון עצמי, הסתגלות ועוד) מחקרים (מאנגליה, הולד וישראל) מדווחים על תרומת הסנוזלן לשיפור התנהגות, שיפור מצב רוח, רגיעה, קידום באינטגרציה חברתית, הבעה מילולית ושיפור הקשב והריכוז.

שלום וברכה, אני שמחה שמצאת עניין בקריאת הבלוג. מידת שיתוף הפעולה, רמת הקשב ורמת הקואורדינציה הבסיסית משתנים מאד מילד לילד, ומקשים לאמוד מראש את משך הטיפול. מניסיוני בד"כ סביב 5 טיפולים, אבל כל מקרה לגופו... באופן כללי שיטת ורדי מאופיינת בטיפולים קצרי מועד. אשמח לענות על שאלות נוספות, מימי

מודעות גוף מודעות הגוף נמדדת ברמת יכולתו של האדם לחוש, להכיר את איברי גופו ולהפעיל אותם ביחס למרחב קבוע ומרחב משתנה וזאת תוך כדי ארגון ודיוק של הפעולה הנדרשת. כאשר אדם מרגיש את איברי גופו השונים, יודע לווסת את תנועותיו ומפעיל מידת כוח מתאימה כדי לבצע פעולה מסוימת הגוף יתפקד באופן מיטבי. ליקויים במערכת זו עלולים להביא לתנועה מסורבלת, נוקשות, חוסר ארגון ולעיתים גם לקשיי קשב וריכוז. מערכת שיווי משקל מערכת זו היא המקור לתחושת התמצאותנו במרחב ונמצאת באוזניים. כל תנודה שלנו דורשת פעולת תיאום בשאר חלקי הגוף. לדוגמא, כשאנחנו מזיזים את הראש קדימה, המוח מאותת לחלק המתאים של הגוף לסגל את עצמו באופן בלתי מודע, כדי לפצות על השינוי במרכז הכבידה שלנו ולשמור על שיווי המשקל של גופנו. מערכת ההצלבה מערכת תנועות המעידה על יכולת התיאום הבסיסית בין האונה הימנית לשמאלית במוח. מערכת זו מאפשרת לאדם תפקוד מלא ומורכב ברמה הקוגניטיבית והמוטורית. ליקויים במערכת זו יכולים להביא לקשיים שונים: מופנמות, ניתוק מהסביבה או לחילופין היפראקטיביות, קושי בהתארגנות, קושי בשליפת אינפורמציה בדיבור, קושי במשחקי כדור, קשיי קשב וריכוז, קושי בכתיבת אותיות שכתובות באלכסון (א, צ, ש, ע), קושי בעלייה וירידה במדרגות והימנעות מטיפוס על מתקני משחק ועוד. במסגרת המבדק המוטורי מערכת זו נבחנה באמצעות קפיצות שונות המשלבות בין יד ורגל נגדית, המעברים בניהן בתוספת שאלות המצריכות שליפת אינפורמציה. מוטוריקה יכולת שליטת היד בכלי כתיבה. היכולת של הילד ליצור בעזרת כלי כתיבה צורות גרפיות, לצייר תבניות ולכתוב אותיות. ככל שהתחום הגרפו מוטורי בשל יותר יהיה קל יותר לילד לרכוש את הכתיבה, ללמוד את האותיות, לצייר אותן בגודל המתאים ובתוך השורות. לקראת גיל 6 מיומנויות המוטוריקה העדינה משתכללות. ליקוי בתחום הגרפו מוטורי יכולים להתבטא בקושי בציור, צביעה, גזירה, קושי בהעתקת צורות על נייר, קושי בדיוק מוטורי ועוד. הבדיקה באבחון נעשית ע"י תצפית של אחיזת עיפרון נכונה, יציבה, שימוש ביד השניה, נשימה וכדומה, בזמן ציור של ספירלות ושמיניות בכיוונים שונים. תפיסה מרחבית התפיסה המרחבית הנה היכולת להתמצאות במרחב קבוע ובמרחב משתנה ויכולת בסיסית של יצירת תבניות במוח, זו קשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", כלומר, ליכולת לשלוף אינפורמציה, ללמוד דברים תבניתיים, ולסדר הפנימי והחיצוני. תפיסה מרחבית לקויה תבוא לידי ביטוי בקושי בשליפת אינפורמציה, קושי בקריאת שעון, קושי במתמטיקה ובשפה (קריאה וכתיבה), חוסר התמצאות במרחב, לתופעה של בלקאווטים ולקשיי התארגנות שעלולים להתבטא גם בחוסר סדר או אובססיביות לסדר. הבדיקה נעשית על ידי סיבובים שלמים וחלקי סיבובים הן במרחב והן על הנייר. קשר מוח יד הפרדות מוטוריקה עדינה, היכולת להנחות את פעולות הידיים בעזרת המידע המגיע מהעיניים. זוהי היכולת הנדרשת לביצוע מטלות שיש בהן תיאום בין פעולת העין לפעולת היד כמו למשל, השחלת חרוזים, גזירה, כתיבה, העתקה ועוד. באבחון אנו בודקים את יכולת המטופל להפריד אצבעות בכל יד בנפרד, בשתי ידיים יחד בשלוב שאלות ושליפת אינפורמציה. מעגלים מערכת תנועות מעגליות שיוצרות זרימה בין חלקי המוח ומשפיעות על כלל תפקודי המוח. קושי ביכולת לבצע מעגלים יכול לבוא לידי ביטוי אצל האדם בשני אופנים: קושי רגשי במתבטא בקשת של רגשות: עצבנות, התפרצויות זעם, מופנמות יתר, דימוי עצמי נמוך, התנהגות ילדותית ועוד. או לחילופין בקושי קוגניטיבי של קשיי למידה ובלאק –אאוטים לדוגמא. שליפת אינפורמציה היכולת לארגן ולשלוף מהמוח את המידע הנכון בזמן הנכון, ולהביע אותו במילים. נבדק ע"י זיהוי צבעים, חיות, צורות ועוד. הפרדות/ פיצול קשב מערכת פיצול הקשב מאפשרת לאדם לשלב, לתאם ולהפריד בו -זמנית בין 4 סוגים שונים של פעולות בסיסיות: ∞ פעולה מוטורית לא רצונית (פעימות לב, נשימה), ∞ פעולה מוטורית רצונית (מוטוריקה גסה או עדינה לדוגמא), ∞ חשיבה (כולל דיבור) ∞ הסחת דעת כמו רעש. על מנת להגיע לרמת תפקוד מיטבית ללא צבירת מתחים על אדם בוגר לייצר יכולת הפרדה בין 5-6 מערכות בו זמנית. ליקוי ביכולת להפריד בין המערכות השונות הינה אחת הגורמים המרכזיים להפרעות קשב וריכוז. הבדיקה נעשית בשילוב בדיקות המערכות השונות באבחון. רצפים יכולת זיכרון ולימוד קוגניטיבי לטווח קצר וארוך. קיימים ארבעה סוגי זיכרון: 1. רגשי – יכולת הזיכרון והלימוד בכל הקשור להפרעה רגשית (חיובית או שלילית) 2. כמותי – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור למספרים 3. זמן – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור להערכת זמנים. 4. מרחב – יכולת התמצאות במרחב, לזכור אותם וליצור הקשרים למקום. שילוב סוגי הזיכרון השונים עם תרגילי קורדינציה מכלל המערכות תורמות לחיזוק יכולת ההתארגנות והסדר, חיזוק הזיכרון, קשיי קשב וריכוז והורדת מתחים. הבדיקה נמדדת ביכולת המאובחן לבצע רצף של מספר הוראות בהתאם לגילו ורמתו. קשר עין ערוץ תקשורת לא- מילולית בסיסי הינו יצירת קשר עין בין אדם לרעהו במהלך אינטראקציה חברתית.   המערכת הסנסומוטורית המערכת הסנסומוטורית הינה למעשה מערכת חישה הקשורה למגע. על עור גופנו מצויים קולטנים מיוחדים שרגישים ללחץ, מרקם, טמפרטורה וכאב. הם מעבירים את המידע המתקבל מהסביבה אל המוח כל הזמן אך רק חלק ממנו מגיע למודעות שלנו. ניתן לחלק באופן גס את הליקויים במערכת המגע שני סוגים עיקריים: רגישות יתר למגע: אדם בעל רגישות גבוהה עשוי לחוש ולשים לב לגירויים פיזיים חלשים מאוד, לא כל שכן לגירויים חזקים. הוא עשוי להגיב בעוצמה לשינויים קטנים ביותר בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות גבוהה למגע, להירתע מכל נגיעה קלה של האחר בו ואף לחוות אותה בעורו ככואבת. לפיכך עשוי האדם להגיב במתח נפשי וחרדה לפני ובמהלך מגע כזה, ואף לנסות ולהימנע ממנו בהתנהלותו היומיומית. תת רגישות למגע: במצב של תת רגישות תחושתית האדם קולט בעוצמה חלשה גירויים חזקים, וכמעט ואינו מרגיש את עוצמת הגירוי. במילים אחרות, קבלת המידע החושי נעשית באופן חלש. במקרה כזה, ליטוף כמעט שלא יורגש. אנשים כאלו יקפצו וינועו בחוזקה כדי לחוש את המגע. בנוסף, קיימות גם רגישויות תחושתיות לגירויים שונים, לאו דווקא למגע (למשל בחוש השמיעה, בחוש הטעם וכדומה( "עמוד שידרה" מושג זה מתייחס ליכולת ההפרדה של האדם בין מציאות לדמיון ויכולתו לווסת ולאזן את התחום הקוגניטיבי והרגשי שלו. קושי במערכת זו עלול לגרום לתפיסת מציאות לא נכונה, היסחפות אחרי אחרים וכן התפרצויות רגשיות.