מדוע אנחנו חווים תחושת בדידות / ניכור / שיפוטיות / חוסר חיבור אמיתי בתקשורת הבינאישית שלנו...? מדוע אנחנו כל כך שיפוטיים ומבזבזים את רוב האנרגיות שלנו בתדמית? מה גורם לנו להיות כל כך שיפוטיים כלפי עצמנו? ומדוע אנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיות על התדמית שלנו, במקום להתעסק בדבר האמיתי, במי שאנחנו באמת...?