סקירה מקיפה מקסימלית על סדרת ציורי הזוגות הריאליסטית של ציורי זוגות הטרוסקסואלים הומוסקסואליים לסביות של הצייר רפי פרץ
- מבוא: המעבר הדרמטי בין הריאליסטי לנאיבי-->לצד סגנונו האורבני-נאיבי המוכר והצבעוני ביותר, מחזיק הצייר הישראלי רפי פרץ--> (יליד 1965) בגוף עבודה מקביל, דרמטי, חושפני ואינטנסיבי לא פחות: סדרת ציורי הזוגות הריאליסטיים-->. סדרה זו החלה להתפתח מאז אמצע שנות ה-90 (החל מ-1992 בקירוב), במקביל לתהליכים האוטוביוגרפיים הדרמטיים שעבר האמן בזהותו המינית.בעוד שציוריו הנאיביים של פרץ מציגים עולם הרמוני, נטול קונפליקטים, שבו הכל מתפקד בצורה מושלמת, הסדרה הריאליסטית משמשת שדה קרב רגשי ופסיכולוגי. כאן, הזוגיות אינה חגיגה פלקטית, אלא מרחב פנימי מורכב, רווי מתחים, בדידות, תשוקה והתגוששות בין שתי נפשות. הסדרה ייחודית בנכונותה להציב על אותו מישור אמנותי ואסתטי שלוש קבוצות של מערכות יחסים: זוגות גברים הומוסקסואלים, זוגות נשים לסביות, וזוגות גבר ואישה הטרוסקסואלים
- פרק 1: הרקע האוטוביוגרפי והממד הפסיכולוגי בסדרה-->כדי להבין את העומק של ציורי הזוגות הריאליסטיים, יש לצלול אל יומניו האישיים של האמן, שליוו אותו מגיל 17 ועד גיל 32, והפכו ברבות השנים לספרי אמן חזותיים. פרץ נאבק במשך שנים ארוכות עם זהותו המינית. הוא ניהל מערכות יחסים עם נשים עד גיל 32, ורק בשלב מאוחר יחסית בחייו יצא מהארון וחיזק את מעמדו כאחד האמנים המרכזיים בקהילה הגאה בישראל.ההשתקפות של משבר הזהות על הבד-->בשלב המוקדם של הסדרה, כאשר פרץ עדיין חי ופעל במרחב ההטרוסקסואלי, ציורי הגבר והאישה שלו שיקפו את המתח הפנימי העצום שבו היה שרוי. הזוגות ההטרוסקסואליים בציוריו אינם מוצגים ברגעי שלווה רומנטית קלאסית; הם מביטים לכיוונים מנוגדים, גופם מתוח, והחלל ביניהם טעון בתחושת ניכור ואי-הבנה מובנית. זוהי עדות קנבס חיה לניסיון שלו להתמודד עם מוסכמות הזוגיות "הנורמטיבית" בזמן שזהותו האמיתית מבעבעת מתחת לפני השטח.היציאה מהארון והולדת הזוגיות החד-מינית באמנות הישראלית-->עם השלמת תהליך היציאה מהארון, הפכה הסדרה הריאליסטית של פרץ לכלי הפוליטי והאישי העוצמתי ביותר שלו. הוא החל לצייר זוגות גברים וזוגות נשים, לא כקריקטורה או כאקט פרובוקטיבי מנותק, אלא מתוך רצון עמוק לבצע "נורמליזציה" של הזוגיות החד-מינית. הציורים הציגו את הזוגיות הגאה כפי שהיא מתבטאת בחיי היומיום, בשגרה, באינטימיות הביתית ובמורכבות הרגשית שאינה שונה במאוחר מזו של זוגות הטרוסקסואליים
- פרק 2: ניתוח מורפולוגי וטכני של הסדרה הריאליסטית-->מבחינה טכנית, הציור הריאליסטי של פרץ (המבוצע לרוב בשמן או אקריליק על בדי קנבס גדולים, כגון פורמטים מוארכים של 150x50 ס"מ) שונה לחלוטין מסגנונו הנאיבי.משחקי אור וצל (Chiaroscuro)בניגוד לאור השמש הנצחי והשטוח של ציורי תל אביב הנאיביים, הציור הריאליסטי של הזוגות מבוסס על קונטרסטים חריפים בין אור לצל. הדמויות מגיחות לעיתים קרובות מתוך רקע כהה, מעורפל או מופשט. שימוש זה באור וצל מדגיש את הממד הדרמטי והתיאטרלי של היחסים, ומעניק נפח פיזי וכובד משקל פסיכולוגי לגוף האנושי.סימבוליזם של צבע: האדום המכונןהצבע האדום מהווה אלמנט מרכזי וקבוע בסדרת הזוגות הריאליסטיים. פרץ משתמש באדום כדי לסמל תשוקה אינטנסיבית, דומיננטיות, חיוניות, אך גם פגיעות וסכנה. לעיתים קרובות, אחד מבני הזוג לבוש באדום או שהרקע סביבם נשטף בטקסטורה אדומה ועשירה (בסגנון אימפסטו כבד), המעידה על ה"דופק" הרגשי של הסצנה.שפת גוף וקומפוזיציההקומפוזיציות בסדרה הריאליסטית הן קלאסיות ומעמידות את הדמויות במרכז המרחב החזותי. ניכר כי פרץ משקיע מאמץ רב ברישום אנטומי מדויק. שפת הגוף של הדמויות אומרת הכל
- פרק 3: חלוקת הסדרה לפי סוגי הזוגותזוגות גברים הומוסקסואלים: בין ארוטיקה לשגרה-->בקטגוריה זו, פרץ בוחן את הגבול הדק שבין האמנות לארוטיקה. ציורי הגברים שלו מציגים לעיתים קרובות אינטימיות עמוקה – גברים מחבקים, נשענים זה על זה או שרויים ברגעי שקט ביתיים. עם זאת, הריאליזם הנוקשה מונע מהסצנות להפוך לפנטזיה מתוקה; הדמויות נושאות פנים רציניות, לעיתים נוגות, המשקפות את המורכבות של בניית זוגיות גברית בעולם שאינו תמיד מקבל אותה, לצד ההתמודדות האישית של כל אחד מבני הזוג עם עולמו הפנימי.זוגות נשים לסביות: רוך ואינטנסיביות-->ציורי הזוגות של הנשים בסדרה הריאליסטית מתאפיינים ברוך אסתטי יוצא דופן, אך גם באינטנסיביות רגשית גבוהה. פרץ מפרק את המבט הגברי המציצני הקלאסי המאפיין לעיתים קרובות ייצוגי נשים לסביות בתולדות האמנות, ומחליף אותו במבט פסיכולוגי מכבד. היחסים בין הנשים בציוריו מבוססים על קשר עין חזק, תמיכה הדדית ומגע עדין, כאשר האור המלטף את קווי הגוף שלהן מדגיש את החיבור הרוחני ביניהן.זוגות גבר ואישה: המרחב ההטרוסקסואלי המתוח-->כפי שצוין, הזוגות ההטרוסקסואליים של פרץ מהווים את העוגן המוקדם של הסדרה ומשקפים קונפליקט מובנה. הציורים הללו מתארים חוסר התאמה אנרגטי: הגבר והאישה יכולים לשבת קרוב מאוד פיזית, אך המרחק המנטלי ביניהם נדמה כעצום. פרץ חוקר בציורים אלו את מושג הניכור האנושי ואת הקושי האוניברסלי לייצר דיאלוג אמיתי בין המינים, קושי שהועצם אצלו בשל סודו המיני באותן שנים.
- פרק 4: השפעות תרבותיות, אמנותיות ופוליטיות-->הציור הריאליסטי של פרץ אינו פועל בחלל ריק, אלא מתכתב עם מסורות ציור גדולות:-->
- האקספרסיוניזם הגרמני:--> השימוש בקונטרסטים חריפים של צבע, פנים מתוחות וקווים דרמטיים מזכיר אמנים אקספרסיוניסטים שחקרו את נפש האדם ואת הבדידות האורבנית.-->-->
- לוסיאן פרויד (Lucian Freud):--> הגישה הבלתי מתפשרת כלפי הגוף האנושי, הבשר והעירום, שמטרתה אינה לייפות את המציאות אלא לחשוף את האמת הפסיכולוגית של המודל
- הממד האקטיביסטי והפוליטי-->מעבר לערך האסתטי, סדרת הזוגות הריאליסטית של רפי פרץ נחשבת לאבן דרך תרבותית בישראל. בתקופה שבה זוגיות חד-מינית, אימוץ גאה ומשפחות חד-מיניות עדיין היו נושאים שנויים במחלוקת פוליטית וחברתית עזה, פרץ הציב את הציורים הללו בגלריות ובמוזיאונים מובילים (כולל מוזיאון תל אביב לאמנות), ובכך העניק נראות ולגיטימציה חסרת תקדים לקהילה ה-LGBTQ בארץ
- המאבק על הביתיות והנורמליזציה הבורגניתאספקט מרכזי שטרם נדון בו הוא הפיכת החלל הביתי--> (הדירה התל-אביבית) לשדה מחקר חברתי. בציורי הזוגות ההומוסקסואליים, פרץ אינו מציב את הדמויות במרחבים ציבוריים או במועדונים – זירות שנתפסו בעבר היסטורית כמרחבי השוליים של הקהילה הגאה. במקום זאת, הוא מכניס את הצופה אל תוך הסלון, המטבח וחדר השינה הפרטי.-->הזוגות מוצגים ברגעים בורגניים, שגרתיים ופשוטים: שותים קפה יחד, יושבים על ספה או קוראים. דרך בחירה זו, פרץ מנהל מאבק מודע על הגדרת "הביתיות". הוא מנכס את המושג הבורגני של בית ומשפחה, שהיה שמור באופן מסורתי לזוגיות ההטרוסקסואלית, ומחיל אותו על זוגיות גברית. הציור הופך לכלי פוליטי המצהיר: זוגיות גברית היא אינה רק אקט של תשוקה או מחאה, היא בראש ובראשונה בחירה בחיים משותפים, בשגרה וביציבות ביתית יומיומית
- דיוקן זוגי כאוטוביוגרפיה משתקפתמימד פסיכולוגי מרתק בסדרה זו הוא השימוש של פרץ בבן זוגו האמיתי לחיים, אסף חנוכה, כמודל קבוע לאורך השנים. נוכחותו של אסף הופכת את הציורים הריאליסטיים מתיעוד אנונימי ליומן זוגי חי, מתמשך ואוטוביוגרפי לחלוטין.-->במקרים רבים, הציורים הללו מתפקדים כדיוקן עצמי כפול-->. פרץ אינו רק "מתבונן מהצד" כפי שהוא עושה בציורי הערים הנאיביים שלו; הוא שותף פעיל בתוך הקנבס. הציור בוחן את השינויים הפיזיים והנפשיים שעוברים עליו ועל בן זוגו עם השנים – תהליכי התבגרות, שינויי גוף, והתפתחות היחסים מאינטימיות צעירה וסוערת לקשר עמוק, בוגר ומיוצב. הראי האמנותי הזה חושף את הפגיעות המוחלטת של האמן, שמציב את הזוגיות הפרטית שלו לעיני כל, ללא פילטרים או ניסיונות ייפוי
- התגוששות הכוחות ופירוק הסטראוטיפ של "המבט המציצני"-->היבט תיאורטי חשוב בסדרה הריאליסטית הגברית הוא הטיפול במגדר ובמאבקי כוח-->. בתולדות האמנות המערבית, זוגיות ועירום גברי הוצגו לעיתים קרובות דרך פריזמה של הירואיות מיתולוגית או לחלופין, מציצנות ארוטית ומחפצנת. פרץ מפרק את שתי התפיסות הללו.-->בציוריו, אין חלוקה סטראוטיפית לתפקידים "גבריים" או "נשיים", ואין ניסיון להציג את אחד הגברים כחלש או כחזק יותר באופן קבוע. המתח בקומפוזיציה נובע דווקא מהשיוויון הפיזי והמנטלי ביניהם. שניהם מוצגים כבעלי נוכחות מוצקה, גדולי ממדים לעיתים, והאינטראקציה ביניהם היא סוג של "התגוששות נפשית" של כוחות שקולים. העירום הריאליסטי אינו מיועד לגרות את הצופה (Voyeurism), אלא לשמש עור שני לקושי הרגשי. זהו ציור המציג את הגבר ההומוסקסואל לא כאובייקט של תשוקה, אלא כסובייקט אנושי מורכב, החווה את מלוא קשת הרגשות של בדידות, קרבה, פחד וביטחון בתוך המערכת הזוגית.
רפי פרץ צייר אמן ישראלי עכשווי אמנות ישראלית עכשווית מודרנית
שמי רפי פרץ - צייר מכירת ציורים אצלי בסטודיו שתחסוך ממכם עמלות תיווך מיותרות ניתן לראות עבודות בפרופיל הפייסבוק https://www.facebook.com/amondamon סטודיו רחוב התחייה 22 תל אביב 0525543815 אני מציי