הסקירה המקיפה ביותר על 40 ספרי אמן שיצר הצייר רפי פרץ עם ניתוח פסיכולוגי ביוגרפי שפת הספרים ביטויים של זמן ומקום
- סדרת ספרי האמן והיומנים של הצייר רפי פרץ מייצגת את אחד הפרויקטים האינטימיים . להלן ניתוח מקיף של 360 מעלות הבוחן את המורשת הטקסטואלית והחזותית של האמן, דרך ספרי הסקיצות, פנקסי העבודה והספרים המשותפים שיצר עם המשוררת סמדר שרתרפי פרץ (נולד ב-1965) הוא צייר ישראלי המזוהה בעיקר עם סגנון ציור נאיבי, נופים אורבניים צבעוניים של תל אביב ואמנות קווירית גאה. עם זאת, במקביל לציורי השמן הגדולים שלו, פרץ מטפח פרויקט חיים מונומנטלי המורכב מעשרות יומנים אישיים, פנקסים מטופלים וספרי אמן.הפרויקט החל כצורך קיומי מובהק: בין הגילאים 17 ל-32, כתב פרץ כ-40 יומנים אישיים וספרי סקיצות. ביומנים אלו תיעד באופן יומי את מחשבותיו, תהליכי גיבוש הזהות שלו, ומאבקו הפנימי עם נטייתו המינית ההומוסקסואלית. עם השנים, טקסטים אלו עברו "טיפול" אמנותי שבו כיסה, עיטר ועיבד האמן את הדפים ברישומים, שרבוטים וקולאז'ים. היומנים המטופלים הללו זכו להכרה אמנותית רחבה והוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות (כגון ב"קמרה אובסקורה" ובגלריה "זומר")
סגנונות ספרי האמן של הצייר רפי פץ
- ספר אמן (Artist's Book) יצירת אמנות עצמאית הלובשת פורמט של ספר. הספר אינו משמש רק כקטלוג של עבודות, אלא הדפדוף בו, סוג הנייר והקשר בין הטקסט לדימוי מהווים את החוויה האמנותית עצמה
- יומן מטופל ספר או מחברת קיימים (לעיתים יומן שנכתב בעבר) שהאמן מתערב בדפיו באמצעות צבעי מים, דיו, קולאז' ושרבוטים, ובכך משנה את ייעודם המקורי.
- רישום אקספרסיבי/נאיבי השילוב הסגנוני הייחודי לפרץ, הנע בין הרישום הישיר, המחוספס והספונטני בספרי הסקיצות, לבין הצבעוניות הנאיבית והסדורה של ציורי הסטודיו שלו.
- עקרונות ליבה ותיאוריות באמנות הספר של פרץהספרים של רפי פרץ נשענים על כמה עקרונות פילוסופיים ואמנותיים
- הספר כמרחב פסיכולוגי סגור בניגוד לקנבס המוצג לראווה על קיר הגלריה, הספר הוא חפץ אינטימי. הדפדוף בו דורש מהצופה קרבה פיזית, המקבילה להצצה לתוך נפשו של האמן.
- דיאלוג בין המבוגר לילד הפנימי אחד המודלים המרכזיים המניעים את ספרי הסקיצות של פרץ הוא בחינת ההשפעה של ציורי ילדים על אמנות מבוגרת. פרץ, שעבד שנים רבות בחינוך ובמסגרות טיפוליות לילדים, משתמש בספרים כדי לשחרר את הרישום האקדמי המהודק לטובת קווים חופשיים, גולמיים ואינטואיטיביים המאפיינים יצירה ילדית.
- טקסטורליות ושכבות (Palimpsest) העיקרון התיאורטי של "פלימפססט" (מגילה שנמחקה ונכתבה מחדש) בולט ביומניו. תחת שכבות הצבע, השרבוטים והדמויות, ניתן לעיתים קרובות להבחין בטקסטים המקוריים שכתב בצעירותו. הדבר מייצר מתח מרתק בין הסתרה לחשיפה
- תתי-נושאים ורכיבים: מבנה הפורמטים-->הספרייה הפרטית של ספרי האמן של פרץ נחלקת למספר קטגוריות מרכזיות המוגדרות לפי גודלן, תפקידן ואופיין המדיומלי:ספרי הסקיצות והפנקסים המטופלים-->אלו הן מחברות עבודה יומיומיות, המלאות ברישומים מהירים, שרבוטים בדיו ואקריליק, וקולאז'ים של פיסות נייר. הם מתפקדים כ"מעבדה רעיונית". בחלקם יש טקסטים ארוכים ובחלקם הרישום החזותי משתלט על כל חלקה טובה.הספרים הקטנים (מחברות כיס ופנקסים)-->ספרים קומפקטיים המשמשים לתיעוד ספונטני ומידי "בשדה". בספרים אלו ניתן למצוא רישומי קו מהירים של גברים, זוגות, פורטרטים עצמיים ומתווים ראשוניים לנופים עירוניים. הפורמט הקטן מאלץ את האמן לפעול בדחיסות צורנית ובמיקוד גרפי גבוה.הספרים הגדולים (מונומנטליים)-->ספרי אמן בפורמטים רחבי ידיים. בספרים אלו פרץ מתייחס לכל כפולת דפים כאל קנבס עצמאי. הדפים עבים יותר, ומאפשרים עבודה מסיבית בצבעי מים, גואש ואקריליק. ספרים אלו לרוב מורכבים ומופשטים יותר, ומציגים קומפוזיציות עשירות המשלבות מוטיבים מהפולקלור המקומי והאישי שלו.שיתוף הפעולה עם המשוררת סמדר שרת-->-->-->פרק ייחודי ומשמעותי ביצירתו של פרץ הוא סדרת ספרי האמן המשותפים עם המשוררת, העורכת ומנחת הכתיבה סמדר שרת-->המפגש בין השניים הוליד דיאלוג אמנותי נקי ומפרה, שבו הציור של פרץ והשירה של שרת מזינים זה את זה ללא היררכיה.
הפרויקט הניב שלושה ספרי שירה ואמנות מרכזיים (שיצאו בפורמטים מודפסים ודיגיטליים)- "זאת עיר"ספר המשלב את שיריה האורבניים של שרת עם הציורים האורבניים והנאיביים של פרץ המוקדשים לתל אביב.
- "סבא יהודה"ספר ילדים ונוער המלווה ברישומים עכשוויים ופלסטיים של פרץ, הבוחן את הזיכרון המשפחתי והקשר הבין-דורי
- "אוחזת בחיים בתאווה" (או "אוחזת בחיים באהבה") ספר המציג שירה לירית, רומנטית וחשופה לצד עבודות אקספרסיביות ואינטימיות של האמן.
- ציר הזמן והרקע הביוגרפיהעבודה האינטנסיבית ביותר על היומנים והפנקסים התרחשה בין השנים 1985 ל-1998 (מגיל 17 עד גיל 32)-->זוהי תקופה קריטית בחייו של פרץ – המעבר מנערות לבגרות, תקופת הלימודים במרכז לאמנות חזותית בבאר שבע (1989–1992), והשנים שבהן עבד כמחנך במסגרות טיפוליות לילדים (שם לימד אמנות ותנועה).
- הקשר ביוגרפי מושתק פרץ גדל בירושלים בסביבה מסורתית. מחצית החיים הראשונה שלו התאפיינה במאבק פנימי עיקש ומייסר עם נטייתו המינית ההומוסקסואלית, בעידן שבו החברה הישראלית הייתה הרבה פחות מכילה מהיום.
- הספר כמקלט אנונימי הפנקסים נולדו כמרחב התיעוד היחיד שבו יכול היה לנהל מונולוג חשוף עם עצמו, מבלי להסתכן בחשיפה ציבורית. רק בשנת 1997 (בגיל 32) עם יציאתו הרשמית מהארון, החלו היומנים הללו לעבור טרנספורמציה חזותית רדיקלית, מיומני מגירה טקסטואליים ליצירות אמנות פלסטיות מטופלות.
- עקרונות ליבה ותיאוריות: הרעיון הפסיכולוגי והאוטוביוגרפיהפנקסים והיומנים של רפי פרץ אינם ספרי סקיצות קלאסיים המכילים רישומי הכנה לציורים גדולים, אלא מדיום טיפולי ואוטוביוגרפי עצמאיהתיקון הפסיכולוגי והטרנספורמציה של הכאב-->-->-->בבסיס היצירה עומד רעיון ה"פלימפססט" (מחיקה וכתיבה מחדש) ככלי פסיכולוגי. פרץ לקח את יומני הנעורים שלו, שהיו גדושים בטקסטים של מצוקה, בדידות וחוסר קבלה עצמית, והחל "לטפל" בהם.
- פעולת הכיסוי החלת שכבות של צבע ורישום על גבי המילים המקוריות לא נועדה למחוק את העבר, אלא לעטוף אותו. אנלוגיה מתאימה לכך היא תהליך הצטלקות של פצע הטקסט המכאיב המקורי נותר כבסיס פיזי, אך מעליו נבנית רקמה חדשה, חיונית וצבעונית
- החצנת ה"צל" (Shadow Work) לפי התיאוריה הפסיכולוגית היונגיאנית, "הצל" הוא החלק באישיות שהאדם מדחיק. היומנים אפשרו לפרץ לתת פנים, גוף ונוכחות גרפית לתשוקותיו ולפחדיו.
- האוטוביוגרפיה המפוצלת וההשתנות של הדמויוםלאורך הדפים מתועד תהליך השחרור ההורמונלי והנפשי של האמן. ביומנים המוקדמים, הדמויות והגברים המצוירים מופיעים לעיתים קרובות ללא פנים , חתוכי איברים או מטושטשים – ביטוי ויזואלי ישיר לחוסר האונים, להסתרה ולבושה. עם השנים והיציאה מהארון, הקווים הופכים בטוחים יותר, הדמויות מקבלות פנים מובחנות, והזוגיות ההומוסקסואלית הופכת מסצנה של קונפליקט ופחד לסצנה של אינטימיות, חום, אהבה ושמחה ביתית נורמטיבית
- תתי-נושאים ורכיבים: שפת הציור והטכניקות האמנותיותהטכניקה של פרץ בספרי האמן היא סיזיפית, דחוסה ועשירה בשכבות (Mixed Media):
- שפת קו אקספרסיבית-אינטואיטיבית בניגוד מוחלט לציורי הקנבס המוכרים והנאיביים שלו (שהם שטוחים, סדורים ותחומים בקפידה), שפת הציור בפנקסים היא חופשית, פרועה ואקספרסיבית. הקו מהיר, דחוס, לעיתים אלים ולעיתים מעודן, וניכרת בו השפעה ישירה מהרישום הגרמני האקספרסיוניסטי (כמו קתה קולביץ או אגון שילה).
- טכניקת השרבוט (Doodling / Horror Vacui) פרץ סובל ביומניו מ"פחד מחלל ריק" (Horror Vacui). הוא ממלא כל מילימטר בדף. השרבוטים האינסופיים – עיטורים, לבבות, קווים גיאומטריים, ודמויות מיניאטוריות – מתפקדים כסוג של מדיטציה או כתיבה אוטומטית (סוריאליסטית), המשחררת את תת-המודע.
- קולאז'ים אינטר-טקסטואליים (הדבקות) פרץ שובר את רצף הדפים באמצעות הדבקה של פיסות מציאות: הזמנות לתערוכות שלו ושל אחרים, גזירי עיתונים, גלויות נוסטלגיות, רישומים ישנים מתקופת הלימודים, ואפילו דפים שלמים מתוך אטלסים גאוגרפיים שהופקעו מתפקידם המקורי והפכו למצע לציור.
- רפרטואר חומרי מגוון שימוש בו-זמני בצבעי מים שקופים המאפשרים לטקסט להשתקף מלמטה, צבעי אקריליק וגואש אטומים לחסימה, גירוד חריטות באמצעות רפידוגרפים, ועטים כדוריים פשוטים המדגישים את האופי היומיומי של הפעולה.
- יישומים פרקטיים ודוגמאות: הדיאלוג והספרים הגדולים לעומת הקטניםהפורמט הפיזי מכתיב את רמת האינטנסיביות הרגשית והטכנית של היצירההפנקסים הקטנים (מחברות הכיס)
- מהות תפקדו כ"מצלמה נפשית" מידית.
- יישום קונקרטי פרץ נשא אותם עמו לכל מקום. הרישומים בהם מתאפיינים בקו אחד מהיר, לרוב בדיו שחור או כחול, המתעד גברים בבתי קפה, פורטרטים עצמיים חטופים בראי, ומחוות גוף מהירות. הדחיסות הפיזית של הפנקס הקטן יוצרת תחושה של קופסת קפסולת זמן רגשית.
ספרי הענק (ספרי המטר וחצי)- מהות תביעת נוכחות מונומנטלית בחלל.
- יישום קונקרטי בספרים אלו, פרץ מדביק רצפים של רישומי מודל עירום גדולים מתקופת לימודיו בבאר שבע, ומטפל בהם בקנה מידה פיזי עצום. כפולת דפים בספר כזה מתפקדת כמו קיר גלריה שלם, והדפדוף בו דורש מאמץ גופני מצד הצופה, מה שהופך את חוויית הקריאה למיצג (Performance).
הספרים המשותפים עם סמדר שרת- מהות יציאה מהבדידות האוטוביוגרפית אל עבר דיאלוג זוגי-אמנותי.
- יישום קונקרטי ("זאת עיר") שפתו החזותית של פרץ עוברת כאן סנכרון עם השירה האורבנית של שרת. הציורים הנאיביים והצבעוניים של תל אביב מקבלים עומק מלנכולי או רומנטי דרך המילים של שרת, בעוד שהשירה שלה נטענת באנרגיה הקצבית, החמה והסוערת של הקומפוזיציות שלו. הדיאלוג הזה מייצר שפה היברידית – המילים נחוות ככתמי צבע, והציורים נקראים כמו שורות שיר.
- האם יש קשר ישיר בין הטקסטים הכתובים ביומנים לבין הציורים שמכסים אותם?הקשר נע על הציר שבין המחשה להסתרה . בחלק מהדפים, הציור מתפקד כאיור ישיר של הפנטזיה או הכאב המתוארים בטקסט (למשל, רישום של זוג גברים חבוקים על גבי טקסט שעוסק בכמיהה לאהבה). בדפים אחרים, הציור משמש כ"חסימה" מוחלטת – כתם צבע אקרילי עבה שמטרתו לקבור מילים שהאמן לא רצה שאף עין זרה תקרא לעולם, ובכך הוא הופך את הטקסט לסוד כמוס בתוך היצירה
- מגמות עתידיות וחדשנותעולם ספרי האמן בכלל, וזה של רפי פרץ בפרט, עובר התאמות לעידן הדיגיטלי
טליים (Digital Art Books הפרויקטים המשותפים של פרץ ושרת כבר מונגשים בפורמטים דיגיטליים. מגמה זו צפויה להתרחב, ולאפשר דפדוף וירטואלי אינטראקטיבי המשלב גם הקראות קוליות של השירים לצד הציורים.
- סריקות ברזולוציה גבוהה והדפסי סקנוגרפיה פרץ מרבה להשתמש בטכנולוגיית סריקה מתקדמת כדי להפוך דפים בודדים מתוך ספרי הסקיצות שלו להדפסי איכות מוזיאוניים (Fine Art Prints) במהדורות מוגבלות. הדבר מאפשר לו להפיץ את האמנות החבויה בתוך הספרים לקהל רחב יותר של אספנים.
- תיעוד תהליכי ברשתות החברתיות השימוש בווידאו קצר (Reels, TikTok) שבו האמן פשוט מדפדף פיזית בספרי הסקיצות שלו, חושף את "מאחורי הקלעים" של היצירה ומייצר ערך נוסטלגי ואמנותי עצום בעיני עוקביו.
- מדוע הפסיק פרץ את הכתיבה האינטנסיבית הזו ביומנים בשנת 1998?הפסקת הכתיבה היומית הסיזיפית מסמנת את הריפוי והשלמת המטרה הפסיכולוגית של הפרויקט. ברגע שפרץ יצא מהארון בגיל 32, השלים עם זהותו והחל להתפרנס אך ורק מאמנותו (תוך מעבר לסטודיו עצמאי בתל אביב), הצורך במקלט סודי ואנונימי פחת. האנרגיה הרגשית והאוטוביוגרפית שלו הועתקה מהפנקסים הסגורים אל הקנבסים הגדולים, הפתוחים והחגיגיים שחוגגים את המציאות החדשה והחופשית שביסס לעצמו.
רפי פרץ צייר אמן ישראלי עכשווי אמנות ישראלית עכשווית מודרנית
שמי רפי פרץ - צייר מכירת ציורים אצלי בסטודיו שתחסוך ממכם עמלות תיווך מיותרות ניתן לראות עבודות בפרופיל הפייסבוק https://www.facebook.com/amondamon סטודיו רחוב התחייה 22 תל אביב 0525543815 אני מציי