היא אחד הפרויקטים המרתקים, האינטימיים והחושפניים ביותר באמנות הישראלית העכשווית. בניגוד לציורים האורבניים, החגיגיים והנאיביים של תל אביב וירושלים המזוהים עמו, סדרת הפרחים נולדה מתוך דרמה פסיכולוגית סוערת, מאבק בזהות המינית וכמיהה עמוקה לקשר אנושי יציב.

הסדרה, שנולדה בעיקרה בין השנים 1995 ל-1998 (כשהאמן היה בשנות השלושים המוקדמות לחייו), שימשה עבורו ככלי ביטוי פסיכולוגי עמוק בתקופה שבה עדיין לא מצא את המילים לבטא את תחושותיו מול העולם. זוהי יצירה סימבולית שבה הפרחים מתפקדים כבני אדם, האנשה של מערכות יחסים, חרדות, בדידות והשלמה רגשית

המקורות והרקע הפסיכולוגי: הפרח כראי לנפש

בשלהי שנות ה-90, רפי פרץ חווה קונפליקט פנימי קשה. הוא ניהל מערכות יחסים עם נשים למרות שהרגיש משיכה לגברים, וטרם יצא מהארון. היעדר היכולת לדבר על כך פתח אצלו ערוץ יצירתי שבו הציור החליף את המילים. הוא החל לרכוש זרי פרחים אמיתיים (חמניות, ליליות לבנות וליליות אדומות) והציב אותם בסטודיו שלו בבאר שבע ולאחר מכן בתל אביב.

פרץ לא חיפש עיטורים דקורטיביים. הוא חיפש את הדרמה של האור והצל, את המתח בין חיוניות לקמילה, ואת הדרך שבה הטבע משקף את הבדידות שלו. הוא עבד בטכניקות של ציור שמן ישיר על קנבס, לעיתים בריאליזם קפדני ובקונטרסטים חריפים, ולעיתים ברישומי דיו, טושים ואקריליק חופשיים ומינימליסטיים.

משמעות ציורי ורישומי הזוגות (צמדי הפרחים)

אחד האלמנטים המרכזיים והדרמטיים ביותר בסדרה הוא ציור של שני פרחים בלבד המופיעים יחד על הבד

 קומפוזיציות אלו הן מינימליסטיות במתכוון: פרץ השמיט לחלוטין את הרקע, השולחן או הסביבה, והותיר רק את הבד החשוף (לעיתים עם מריחה אוורירית ודקה של צבע שמן המזכירה צבעי מים) כשבמרכזו שני הפרחים. 

ציורי הזוגות הללו מתחלקים לשני ייצוגים רגשיים הפוכים:

 הניגוד והקונפליקט (פרח פורח ופרח נובל)-->

בחלקה המוקדם של הסדרה, הציורים מציגים זוג פרחים שבהם פרח אחד נמצא בשיא פריחתו, זקוף וחיוני, בעוד הפרח השני לצידו נובל, שמוט ראש וכמוש

הכמיהה להרמוניה (שני פרחים בשיאם)-->

בקבוצה השנייה של ציורי הזוגות, פרץ מצייר שני פרחים השלובים זה בזה, שניהם בשיא פריחתם וחיוניותם-->

משמעות ציורי ורישומי הפרח הבודד 

ציורי הפרח היחיד בסדרה של פרץ מגלמים את חוויית הבדידות הקיומית ואת חשבון הנפש המבודד של היוצר. כאשר מופיע רק פרח אחד על גבי בד קנבס ענק וריק, הדרמה הופכת לאישית וממוקדת עוד יותר

הבחירה הבוטנית: חמניות, ליליות ורקפות-->

הבחירה של פרץ בפרחים ספציפיים אינה מקרית. כל זן נושא עמו מטען תרבותי ואמנותי, שהוא מטעין מחדש בחוויותיו האישיות:-->

סוג הפרח סמליות מסורתית המשמעות אצל רפי פרץ טכניקה דומיננטית

חמניות חיוניות, שמש, ואן גוך-->, כובד נפשי, הבעה חזקה, הזדקנות וקמילה-->, שמן ואקריליק בשכבות עבות (אימפסטו) 

ליליות לבנות, טוהר, בתוליות, אבל-->--, כמיהה לכנות, ניקיון רגשי, בדידות רוחנית-->, צבעי שמן דלים, שקיפויות דמויות אקוורל 

ליליות אדומות-->-, תשוקה, אהבה חזקה-->, מיניות מתפרצת, יצר, חיוניות ודרמה-->, קונטרסטים חריפים של אור וצל, 

רקפותף צניעות, טבע ישראלי מקומי-->ף ביתיות, חיבור לקו ולכתם המזרח-אסייתי

שינויי הטכניקה: משמן ריאליסטי לרישומי יומן ואקריליק אקספרסיבי

לאורך השנים, ככל שפרץ עבר תהליכים אישיים של קבלה עצמית ויציאה מהארון, גם הדרך שבה צייר את הפרחים השתנתה לחלוטין: 

הציורים המוקדמים: השמן הקלאסי והדרמטי-->-->

בשלבים הראשונים הדגש היה על הריאליזם. העבודה בשמן על קנבס דרשה שעות ארוכות של התבוננות באור הנופל על העלים, בסיבים של הגבעול, ובשינויי הגוון של הפרח החי בסטודיו. הציור היה איטי, מדויק ומלא בדרמה של אור וצל חריפים (קלארוסקורו), המשקפים את חוסר השקט הפנימי שלו.-->

שלב הביניים: ספרי האמן והיומנים המאוירים-->

אחת מנקודות המפנה המרתקות ביותר בסדרה התרחשה כאשר פרץ החל לצייר ולרשום פרחים ישירות על גבי דפים של יומנים אישיים, או בתוך ספרי אמנות קיימים (ספרי אמן). הוא השתמש בדיו, טושים ואקריליק מהיר, כשהפרחים נרשמים על גבי טקסטים מודפסים או כתובים.
השילוב הזה יצר מתח מרתק: המילים המודפסות מייצגות את השכל, המוסכמות החברתיות והשפה הציבורית, ואילו הפרח שנרשם מעליהן בקו אקספרסיבי ומהיר מייצג את הרגש הגולמי, את הטבע הפורץ ואת הצעקה הפנימית של האמן.

הציורים המאוחרים: אקספרסיוניזם וקו יפני 

בשנים מאוחרות יותר, הציור הפך למשחרר ומהיר בהרבה. פרץ אימץ סגנון רישום המושפע מהציור המזרח-אסייתי – קווים דקים, מהירים והחלטיים של דיו, לצד כתמי צבע עזים. כאן הפרח כבר לא נדרש להיות העתק מדויק של המציאות, אלא תנועה אנרגטית מופשטת על הנייר.

המהפך הנוכחי: פרחים בעציצים כסמל ליציבות ומשפחה , 

כדי להבין את עוצמתה של הסדרה, חובה להביט על המקום שבו האמן נמצא כיום. כיום, פרץ נמצא במערכת יחסים יציבה, מאושרת וארוכת שנים עם בן זוגו, אסף הניגסברג, והוא חי בהשלמה מלאה עם זהותו ומוקף ברשת חברתית ומשפחתית תומכת. 

השינוי הפסיכולוגי הזה חולל מהפך מוחלט בציורי הפרחים הנוכחיים שלו:

סיכום: החשיבות הדרמטית של הסדרה , 

סדרת ציורי ורישומי הפרחים של רפי פרץ אינה סדרה דקורטיבית של טבע דומם, אלא יומן אוטוביוגרפי ויזואלי יוצא דופן . דרך המעבר מפרח בודד ומיוסר, דרך צמדי פרחים המספרים סיפור של קשר חנוק וכמיהה לחופש, ועד לעציצים השופעים של ימינו – הצליח פרץ להפוך את הבוטניקה לראי מדויק של הנפש האנושית. זהו מחקר מרתק על האופן שבו אמנות יכולה לרפא, להציל ולתעד את הדרך של אדם מחושך, בדידות והסתרה אל עבר אור, זוגיות, שלווה ופריחה מוחלטת