ונציה היא יצירת אמנות ארכיטקטונית והנדסית חד-פעמית, עיר הבנויה על גבי 118 איים קטנים בלב לגונה, המחוברים ביניהם במאות גשרים ורשת סבוכה של תעלות מים. במשך מאות שנים הייתה ונציה ("לה סרניסימה" – הרפובליקה המרוממת ביותר) מעצמה ימית ומסחרית אדירה, עושר שהתגלם בארמונות פאר, כנסיות מוזהבות ויצירות אמנות של גדולי הציירים ברנסנס.
כיום, העיר כולה מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, וכל רובע בה (Sestiere) מציע שפע של היסטוריה ותרבות. לפניכם סקירה מורחבת ומעמיקה של האתרים המפורסמים והחשובים ביותר בוונציה, שאף ביקור בעיר אינו שלם בלעדיהם.

לב העיר: מתחם סן מרקו
רובע סן מרקו הוא המרכז ההיסטורי והתיירותי של ונציה. כאן ריכזה הרפובליקה את כוחה הפוליטי, הדתי והכלכלי.
כיכר סן מרקו (Piazza San Marco)
הכיכר המרכזית היחידה בוונציה שזוכה לתואר "פיאצה" (השאר נקראות "קמפו") כונתה על ידי נפוליאון בונפרטה "הטרקלין היפה ביותר באירופה". הכיכר המונומנטלית, המרוצפת אבן שיש, מוקפת משלושת עבריה במבני שלטון קשתותיים מפוארים (Procuratie) ופתוחה אל הלגונה בצדה המזרחי. בלילה, כאשר התזמורות של בתי הקפה ההיסטוריים (כמו קפה פלוריאן) מנגנות תחת כיפת השמיים, הכיכר הופכת למקום הרומנטי ביותר בעיר.
בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco)
הקתדרלה המפוארת של ונציה היא מופת לאדריכלות ביזנטית, המשקפת את קשרי המסחר ההיסטוריים של העיר עם המזרח. הבזיליקה, שנבנתה כדי לאחסן את שרידיו של סנט מרקוס הקדוש (שנגנבו מאלכסנדריה), מכונה "כנסיית הזהב" (Chiesa d'Oro). כיפותיה הענקיות וקירותיה הפנימיים מכוסים בלמעלה מ-8,000 מטרים רבועים של פסיפסי זהב מרהיבים המנצנצים באור עמום. אל תחמיצו את העלייה למרפסת החיצונית לצפייה בהעתקי ארבעת סוסי הברונזה המפורסמים (שנשדדו מקונסטנטינופול) ותצפית פנורמית על הכיכר.

ארמון הדוג'ים (Palazzo Ducale)
הארמון, הניצב בצמוד לבזיליקה, שימש כעורק החיים של הרפובליקה – כאן שכן מקום מגוריו של הדוג'ה (שליט ונציה), לצד אולמות בתי המשפט, המועצות הפוליטיות ובתי הכלא. המבנה עצמו הוא יצירת מופת של אדריכלות גותית ונציאנית, עם חזית שיש ורודה ולבנה עדינה וקשתות עמודים מרהיבות. בתוך הארמון תצעדו באולמות ענק המעוטרים בציורי קיר מונומנטליים של טינטורטו וורונזה, ביניהם ציור "גן העדן" (אחד הציורים הגדולים בעולם על קנבס).
גשר האנחות (Ponte dei Sospiri)
גשר אבן הגיר הלבן והסגור, המחבר בין ארמון הדוג'ים לבית הכלא העתיק, הוא אחד המצולמים בעולם. הגשר קיבל את שמו במאה ה-19 מהמשורר הלורד ביירון, שתיאר כיצד האסירים המורשעים היו מביטים דרך חלונות הגשר הקטנים ופולטים אנחה אחרונה של עצב למראה הנוף של הלגונה ונציה היפה, רגע לפני שנלקחו אל תאי המאסר החשוכים (אחד האסירים המפורסמים שברחו משם היה ג'אקומו קזנובה).

הגשרים והעורק הראשי: התעלה הגדולה
התעלה הגדולה (Canal Grande) היא האוטוסטרדה המימית של ונציה, המתעקלת בצורת האות S לאורך כ-3.8 קילומטרים וחוצה את העיר.
גשר ריאלטו (Ponte di Rialto)
גשר ריאלטו הוא העתיק והמפורסם ביותר מבין ארבעת הגשרים החוצים את התעלה הגדולה. הוא נבנה בסוף המאה ה-16 על ידי האדריכל אנטוניו דה פונטה (שגבר בתחרות על מתכננים דגולים כמו מיכלאנג'לו ופלדיו). הגשר עשוי קשת אבן יחידה ועליה בנויות שתי שורות של חנויות תכשיטים ומזכרות, המופרדות על ידי שלוש סמטאות הליכה. הנוף הנשקף מפסגת הגשר לעבר התעלה השוקקת בסירות, ואפורטו וגונדולות הוא מהאיקוניים ביותר בעולם. באזור הגשר שוכן גם שוק ריאלטו ההיסטורי, הפועל מאות שנים ומציע דגים, פירות ים וירקות טריים.
גשר האקדמיה (Ponte dell'Accademia)
בניגוד לגשרי האבן הרבים בעיר, גשר האקדמיה הוא גשר עץ ייחודי המחבר בין רובע סן מרקו לרובע דורסודורו. זהו המקום המועדף על צלמים ואמנים, שכן החלק העליון שלו מעניק את התצפית היפה ביותר על עיקול התעלה הגדולה, כשברקע ניצבת הכנסייה המונומנטלית סנטה מריה דלה סאלוטה (כנסייה שנבנתה במאה ה-17 כהודיה על הצלת העיר ממגיפת הדבר).