לירית פרי - "עכשיו אני" סדנאות. התחלות. הרצאות / בלוג

בגיל 36, לאחר 8 הריונות ולידות כושלים, נולדת התינוקת מרסל - היחידה ששורדת מכל ילדי המשפחה.

שנה לאחר מכן, האמא מתגרשת, משאירה לאביה של מרסל את כל רכושה, כולל בית גדול, ועולה מקזבלנקה לאשדוד, שם הן גרות יחד עם הסבתא בדירה קטנה. האמא והתינוקת ישנות יחד בחדר השינה, הסבתא ישנה בפינת האוכל.

מרסל מחלוף היא האורחת שלנו בפינה השבועית "עכשיו השראה".

"כאם חד הורית, אמי הייתה המפרנסת היחידה ועבדה שעות רבות בכמה עבודות, כדי שנצליח לעמוד על הרגליים. היא הייתה תופרת מוכשרת, וגם עבדה בניקיון. היא דאגה לכל מחסורי בהמון אהבה, אבל סבתי הייתה זו שגידלה אותי, עד שנפטרה. ואז אמא עברה לפינת האוכל, ופינתה לי את חדר השינה, כדי שתהיה לי פינה משלי. הטרגדיה קרתה כשהייתי רק בת 12. במהלך הניקיונות לפני חג הפסח, היא נפלה ושברה חוליות בגב. מאותו יום היא כבר לא יכלה לעבוד קשה כמו שהייתה רגילה. לכן עזרתי לה, ובתיכון עבדתי איתה בניקיון, כדי שהיא תספיק כמה שיותר, ובמהירות. אף פעם לא חשבתי שזה נטל, זאת הייתה עובדה".

בערך באותה תקופה, אמצע שנות ה-70, מרסל שולבה בתוכנית אינטגרציה.

"חבריי מהשכונה ואני היינו בין הראשונים ששולבו בבית הספר שבו למדו ילדים מבתים מבוססים. תמיד הייתי ילדה שצופה מהצד, ודי מהר הבנתי שאני לא רוצה את מה שיש לי, אלא יותר מזה. ידעתי שאני לא רוצה להיות שווה לחבריי מבית הספר, אלא להיות יותר טובה מהם.

יש לי זיכרון שמלווה אותי כל חיי, והשפיע עליי מאוד. גדלתי בשכונה שרוב תושביה היו עולים ממרוקו ומאלג'יר. לחברים שלי מבית הספר, שחלקם היו עולים מאירופה, היה פסנתר בבית והם למדו עם מורה פרטית. פעם אחת, כשבאתי לבקר חבר, שמעתי את ניגון הפסנתר והתאהבתי בזה. זה נראה לי הדבר הכי יפה שיש. עד היום אני מקנאה באלה שמנגנים, וזה משהו שחסר לי. זה היה החלום שלי ואמי רצתה להגשים לי אותו, אבל לא היה באפשרותנו לקנות פסנתר ולעמוד בתשלומים למורה פרטית, אז לא למדתי... האירוע הזה בנה את האישיות שלי".

מרסל רצתה מאד להיות רופאה, אך לא התקבלה ללימודי הרפואה. לכן החליטה על מסלול "עוקף".

היא גדלה להיות פרופסור להנדסת ביוטכנולוגיה, דיקנית בטכניון, שמנהלת מעבדות בחיפה - Marcelle Machluf's Lab ובסינגפור. מדענית בעלת שם עולמי בתחומים של הובלת תרופות אנטי סרטניות, טיפול גנטי, תרפיה תאית והנדסת רקמות. פטנטים רבים רשומים על שמה.

פרופ' מרסל מחלוף זכתה בפרסים רבים על חדשנות ומצויינות בתחומי המדעים והמחקר, ובאות קרן אייסף לתרומה לחברה לקהילה.

ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל נבחרה להדליק משואה.

מתוך נסיונה האישי והמקצועי, היא אומרת שמצויינות, השקעה והתמדה הם מה שמוביל כל אחד ואחת להצלחה בכל תחום

.

מקור ההשראה שלה היא "אמא שלי, שעלתה לארץ ממרוקו רק עם אמא שלה ואיתי, וחוותה עלייה קשה, בלי ידיעת השפה וללא השכלה. היא ויתרה על הכול רק כדי שאלמד ואצליח".

"לא להתייאש. תמיד להאמין בדרך שלך ולהמשיך ללכת בה, גם אם יש הרבה אכזבות, ותמיד יש".

אני מצרפת לכם כתבה מרתקת ומרגשת על האשה המרשימה הזו:

https://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast-q1_2019/Article-a07e9f75dab1961004.htm?fbclid=IwAR1lZh3xP5va1wrbmlFgXGaJ4hYz178B6kfG1IbUcwWG7OnxUcVeeajnlKQ