למרות שנועם היה אדם מאד פרטי, הוא לקח החלטה לצאת במאבק ציבורי להשבת גלעד הביתה. הוא הצליח לשמור על מי שהוא – אדם שקט, צנוע וערכי – ולסחוף אחריו מדינה שלמה כדי לשחרר את בנו.
בדרך הוא הפך לסמל לאבא הישראלי היפה.
במשך יותר מחמש שנים יצא מגדרו ונקט שוב ושוב בפעולות שהוציאו אותו מאזור הנוחות שלו, אך יחד עם זאת העמיד קווים מאד ברורים של מאבק לא אלים ולא מתלהם. מאבק אצילי, בדמותו.
הוא שילם על התקופה הזו בבריאותו, ולמעשה בחייו, או כמו שהוא אומר בכתבה הכל כך מרגשת שמצורפת כאן – "חמש וחצי שנים של סטרס לא הועילו לבריאותי". ובאותה נשימה מוסיף: "שלא תטעו, זה סיפור עם סוף טוב".
https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q4/Article-a249ff7844e4c71026.htm?fbclid=IwAR3sQfbxXpdPbxATSqOJB293JPx2RYtStqvUi_DkRuBn4hnxZCbMeZQIcrQ
בתהליך..המתן בבקשה.
