אתם מכירים את המשפט "איך שהזמן עובר, רק אתמול הבאנו אותו מבית החולים והיום הוא כבר בן אדם קטן שרץ, משחק וצוחק ומכיל עולם ומלואו" ? ובכן, זה נכון. הזמן אינו עוצר וילדינו גדלים במהירות. אנחנו כהורים מעניקים להם אהבה, תומכים ומאמינים בהם, מקשיבים להם , מכילים את הקושי שלהם ובדרך אינטואיטיבית גם חשים כאשר קיימת בעיה וילדנו זקוק לעזרה.

ילדים הם סקרנים מטבעם, רוצים להצליח ומגלים את סביבתם דרך תנועה מגע וכל מערכות התחושה שלהם. ילדים אוהבים לגעת בחפצים במרקמים שונים, להריח ריחות שונים, לשמוע מוסיקה ,לחוש טעמים שונים , לרוץ, לקפוץ, לטפס ולהתנדנד. כאשר אנו מבחינים כי ילדינו נמנע מלחוות חוויות אלה אנו חשים לעיתים כי הכישלון נעוץ בנו. אולם, במקרים רבים, הסיבה לכך נעוצה דווקא בכישלון שהילד חווה בעבר וגרם לו להימנע להתמודד שוב או בקושי אובייקטיבי שהילד חווה ומונע ממנו לפעול במרחב שלו בהנאה.

בשנים האחרונות התפתחה בארץ מודעות רבה לנושא הקשיים הרגשיים, התחושתיים, החברתיים והמוטוריים אצל ילדים כאשר לאיתור הקושי והטיפול בו בשלב מוקדם, חשיבות רבה.

החשיבות כה רבה, עד כי בשנים האחרונות רופאי המשפחה, גננות ומרכזים להתפתחות הילד הם אלה אשר שולחים את ההורים לטיפול באמצעות ספורט טיפולי עקב ההצלחות הרבות והתוצאות הנהדרות.

באמצעות שיטת ספורט טיפולי, ניתן לאבחן את הבעיה ולטפל בה בעזרת תנועה, משחק וספורט ובכך לפצות על הליקויים הספציפיים בתפקוד הגופני והרגשי. בעזרת ספורט טיפולי נוכל לאפשר לילדנו לחוות הצלחות וכן להתמודד עם קשיים וכישלונות בסביבה תומכת שיש בה ילדים נוספים.

בזכות הקבוצות הקטנות וההומוגניות מבחינת אפיוני הילדים, מאפשר חוג ספורט טיפולי לחזק את הילד ללא התחושה כי הוא חריג ושונה מבני גילו. יתר על כן, בזכות התמיכה והעזרה שהילד מקבל באמצעות ספורט טיפולי, כאשר הילד יתקל פעם נוספת בקושי מוטורי, תחושתי, לימודי או חברתי, הוא לא ימנע מלהתמודד אלא הפעם ידע כי הוא יכול וגם יצליח !

לעתים קל לנו להבחין כי קיימת בעיה כלשהי אולם בד"כ הבעיה באה לידי ביטוי בצורה ברורה בשלב מאוחר יותר ואז נדרשת עבודה רבה יותר על מנת לשפר את מצבו של הילד.

אבחון הבעיה באמצעות שיטת ספורט טיפולי פשוט למדי ומתבצע באווירה נעימה ומהנה ולאחר האבחון ניתן להשתלב באחת הקבוצות המתאימות. במקרים רבים ההורים והרופאים עצמם מבחינים בשינוי משמעותי בתוך פרק זמן קצר יחסית, אולם חשוב להדגיש כי התמדה היא מילת המפתח להצלחה גם בתחום זה.  

נשאלת השאלה, האם כל עיכוב או קושי מצריך התערבות טיפולית בדמות ספורט טיפולי ? ובכן התשובה לכך אינה חד משמעית.

אני חושבת שהתשובה הטובה ביותר היא התחושה הפנימית שלנו.

באם אנו מבחינים כי ילדנו נמנע מפעילות גופנית, זקוק למשענת רבה ותמיכה גם מבחינת תפקודים יום יומיים כלבוש ואכילה, אינו מוכן לבצע עבודות יצירה או להשתתף בחוגי תנועה בגן או בכיתה, או ילדנו אינו רגוע ולא מצליח לשבת בנחת על הכסא או הכול נופל לו מהידיים ואנו מבחינים בחולשה בחגורת הכתפיים, יש מקום לשקול אבחון וטיפול בעזרת ספורט טיפולי על מנת שנוכל לאפשר לו להכיל את כל הגירויים מהסביבה בצורה מאוזנת שתגרום לו הנאה . אח"כ ניתן יהיה לשלב אותו ביתר קלות במסגרת חוג אחר שהוא פחות מכיל ואינטימי.

לאחר שהגעתם להחלטה כי הכיוון הטוב ביותר עבור ילדכם הוא ספורט טיפולי אני ממליצה לבדוק ולוודא כי המרכז אכן מתאים לילדכם מבחינת איכות ורמת המדריכים , איכות הציוד , בטיחות המקום  וכן האם יש מטרות אופרטיביות עבור ילדכם שתוצאותיהם באות לידי ביטוי בתפקוד טוב יותר של ילדכם.

אם אינכם בטוחים וברצונכם לקבל ייעוץ נוסף בנושא ספורט טיפולי או כל בעיה/שאלה, אשמח לעמוד לרשותכם בשעות הערב בטלפון מס' 054-6556684

שלכם, נורית פרגל

הכותבת מנהלת את "מרכז ספורט להעצמה אישית" בגדרה וכן את "גלגולים" מרכז ספורט טיפולי באשדוד.

בעלת תואר ראשון בחינוך גופני, בוגרת וינגייט ואוניברסיטת תל אביב.

מורה לספורט טיפולי ומרכזת קורסי הכשרה מטעם וינגייט בתחום התנועה המותאמת.

מרצה בתחום הערכת תפקודים פסיכו- מוטוריים ובתחום ספורט טיפולי.

מבצעת הערכות תפקודים פסיכו- מוטוריים לילדים מגיל 4