בעידן הפייסבוק כולנו מעלים תמונות כמעט בכל חג ומועד ומציינים אירועים משמעותיים בחיי משפחתינו. היום הראשון ללימודים ממלא את דפי הפייסבוק באנרגיות חיוביות ונפלאות, ילדים מחייכים והורים מתמוגגים. 

האם זו האמת? האם זה באמת תמיד משמח כל כך? 

האם כל הילדים הולכים לבית ספר בשמחה? ומה לגבי ילדי כתה א'?

אני ממש לא רוצה להשבית שצחות, ההיפך הוא הנכון. אני דוגלת בחשיבה חיובית ואופטימית ותמיד מקווה ומדמיינת את הטוב ביותר. 

הפוסט הזה נכתב משום שהיום הראשון ללימודים מלווה לעיתים בהמון חששות, פחדים, רגשות כבדים לצד התרגשות ושמחה.

לפעמים החששות של ילדינו או שלנו כה גדולים שקצת קשה לנו להכיל את השמחה מסביבינו. אז לאותם הורים וילדים שקצת יותר קשה להם ולכל הורה שמרגיש שהוא צריך מעט חיזוק, רציתי לשלוח חיבוק ולהגיד שהדברים מסתדרים. אם קשה תמיד אפשר לפנות לצוות בית הספר, ולבקש עזרה וסיוע ואם פונים אליהם באופן אישי הם בדר"כ ישמחו לעזור. 

מאחלת לילדינו ולכל ילדי ישראל והעולם שנת לימודים קלילה, מבורכת ומוצלחת, נעימה וכייפית.

שכל ילד ירכוש לפחות חבר חדש אחד ויעמיק את הקשרים עם החברים המוכרים, שתהיה לכל ילד וילדה תקשורת נעימה ומכבדת עם המורים, שהכנת השיעורים תהיה חוויה נעימה מלמדת ומהנה ממש כמו משחק חדש, שההפסקה תהיה רגועה ותאפשר שחרור אמיתי, ושאף ילד לא ירגיש שהוא לבד, אלא, שתמיד יש לו אל מי לפנות- למורה, לחבר. 

שילדינו ירגישו שרואים אותם ושכל אחד יוכל לבטא את המיוחדות שלו בתוך המערכת החינוכית.

וכמובן שילדינו ישתפו אותנו בכל דבר כיתמיד יהיה ברור להם שאנו מקשיבים באהבה, נמצאים תמיד בשבילם ולא שופטים אותם, שידעו שאנו מאמינים בהם וביכולות שלהם ואיתם תמיד מעודדים ואוהבים כל כך!!!

באהבה רבה לכל ילד והורה, יעל