אריאל מוסקוביץ - התמודדות עם מצבים משבריים -בפן האישי. הזוגי.המשפחתי. וההורי

שאלה שעולה שוב ושוב כחלק מהטיפול הזוגי. צריך להבין גברים ונשים בנויים אחרת. הצרכים המגדרים שלנו שונים. כמו כן הטמפרמנטיות שלנו שונה. דהיינו יכול להיות שהצורך לחברה ולמעגלי חברה הם שונים בין בני הזוג. אני נתקל בהמון גברים לאחרונה שרוצים לחזור הביתה מהעבודה להתרווח על הכורסא אחרי יום עבודה מפרך ומעייף ופשוט לנקר. הכל בסדר עד פה רק שהאישה פתאום לא במרחב הנגלה לעין. וזה עלול לגרור תסכולים אצל הגבר .אולי אפילו קנאה שלה .שיש עיסוקים אחרים. נשמע קטנוני קצת. אבל זה מציאות אמיתית. זוגיות מחזירה אותנו לילדות .למקום שתפסנו בבית משפחת המוצא . האם היינו עצמאים או מובלים. מי תפס פיקוד בין האחים. איזה יחסים היה לנו מול האם או מול האב. ובעיקר איזה השלכות זוגיות אנחנו עושים אחד על השני. לדוגמא הגבר משליך את היחסים שהיה לו מול אמו על אשתו. אז ברור מכאן שיהיה לו קושי "לשחרר" את אשתו. כל השאלות נותנות לנו את התשובה מה מפריע לבעל... שיהיה רק הרמוניה ואהבה

אחד מהדברים שהכי מרגיזים אותנו כהורים זה התעלמות מאיתנו, "איפה הסמכות שהיה להורים שלנו,שתמיד הקשבנו להם". אני שומע הרבה תלונות כאילו מהורים. ואכן מכל מיני סיבות סמכות ההורית השתנתה. ולא תמיד לרעה. כיום ילדים מביעים את עצמם בחופשיות ומעמידים אותנו במבחן לא פשוט. אכן זוהי תקופה אחרת ודור אחר. צריך להיות אובייקט בים ולראות האם באמת הילד מצפצץ עלינו,או שיש לו על הראש דברים אחרים. או שפשוט לא שם לב. יש לנו רגישות מיוחדת לדברים מסוימים וצריך להבין למה. לעיתים שיחות בזמן רגוע תוך כדי העלאת הציפיות שלנו יעשה חלק מהעבודה. מצד שני צריך להבין המושג "הילד חייב" הוא פשוט לא קיים ולא מציאותי .צריך לדעת מה אפשרי ומה לא אפשרי. שיהיה לכולנו בהצלחה