ענת קלו לברון - קואצ'לטר

מעט מאוד פעמים בחיים ניתנת לנו ההזמדנות ללחוץ על כפתור ה restart ולהתחיל את הכל מחדש. עבורי מחלתה של בתי היתה הרגע הזה. אחרי שנה וחצי בהם ישבתי ליד מיטת חוליה, יצאתי לחיים מבוהלת, חבוטה ומפוחדת. במציאות היו שתי אפשרויות או לחזור ולעשות הכל כמו שהיה. או לנסות אחרת.

מה היית עושה אם היו מודיעים לך שבתך בת השנתיים וחצי חולה בסרטן? אני חשבתי שחיי הסתיימו. אני חשבתי שלעולם יותר לא אצחק, לא ארקוד ולא אשיר. היקום כדרכו בחר להראות לי שלא הכל הוא כמו שהוא נראה, פעמים רבות ברכה או פרס עלולים להגיע במסווה של עונש כואב. השאלה היא כמה סבלנות יש לנו כדי לגלות מה המתנה שמחכה לנו בסוף המסע.