בתוך כמה זמן ניתן לראות/להרגיש את השינויים במצב הכלכלי?

מניסיוני, ניתן לראות תוצאות כבר לאחר שלושה חודשים מתחילת תהליך. לאחר שישה חודשים משתנה המצב הכלכלי בצורה ניכרת וניתן כבר להתחיל לחסוך. כמובן שהדבר תלוי במצבה ההתחלתי של המשפחה שמגיעה לתהליך, למחוייבות וההתמדה בתהליך ולמטרות שאותן רוצים להשיג בתהליך.
שאלות דומות
התשובה היא בהחלט לא. במסגרת ניהול תקציב אנחנו מנהלים סדרי עדיפויות, ועל פי אותם סדרי עדיפות אנחנו קובעים מהו הסכום שנקצה לכל סעיף בתקציב, סעיף הבילויים הוא אחד מהסעיפים בתקציב ובהחלט מומלץ להקצות סכום כסף גם לסעיף חשוב זה. מהניסיון שלי אני יכול לומר כי משפחות רבות שליוויתי דיווחו שדווקא כאשר הם מנהלים תקציב הם מרשים לעצמם לבלות והם גם מרגישים בנוח עם זה ואין להם נקיפות מצפון, כיוון שהם מוצאים בדיוק את הסכום שהגדירו עבור הסעיף, לעומת המצב הקודם שבו הם הרגישו לא בנוח להיות במינוס ולצאת לבלות.
באופן כללי, כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום בדיוק כמו כל אמצעי תשלום אחר, ואולי אף נפוץ יותר מאמצעי תשלום אחרים. הבעיה המרכזית היא לא הכרטיס עצמו אלא הפיתוי של בעל הכרטיס, וכשבעל הכרטיס מתקשה לעמוד בפיתויים, כרטיס האשראי עוזר לו בזה, כיוון שהכרטיס לא מגביל את סך ההוצאה. בניהול תקציב יש סכום מוגדר מדוייק שאותו הגדרנו שאפשר להוציא עבור הוצאה מסויימת, בעת שימוש בכרטיס אשראי גם אם ההוצאה תהיה גבוה יותר אנחנו כנראה נוציא את הסכום למרות החריגה מהתקציב. לכן ההמלצה שלי, בהוצאות שבהן רמת הפיתוי גבוהה יותר כמו מזון, בילויים, מתנות, ביגוד, הנעלה וכו' להעדיף שימוש במזומן מוגדר מראש. בהוצאות בהן רמת פיתוי נמוכה כמו תשלומים ארנונה, מים, שכר דירה, ביטוחים, בית ספר, חוגים, וכו' אין בעיה בשימוש בכרטיס אשראי.
תקציב, מעצם טיבו מגדיר מראש סכום מדוייק להוצאה, הוא יוצר תחושה מסויימת של הגבלה, אבל חוסר בגבול זו אשליה שבסופו של דבר עולה פי כמה וכמה למשפחה. כך שנראה לי שהגבלה מסוימת עדיפה על חוסר הגבלה שמביא איבוד שליטה ובזבוז כספים רבים.
