שאלות ותשובות
כל מה שרציתם/ן לדעת — במקום אחד. לא מצאתם/ן תשובה? אפשר לשלוח שאלה למטה.
לאחרונה סיים משרדנו את הטיפול בתביעה [ ת"א 37279-06-12 שלום נצרת, חב' מתנות גוליאן בע"מ נגד דאהר פורסלאן בע"מ, מתנות וכלי בית דאהר בע"מ ואחמד דאהר ] במסגרתה ייצג משרדנו את התובעת בתביעה להרמת מסך ההתאגדות של שתי החברות הנתבעות וחיובו של בעל המניות בחברות, באופן אישי, בתשלום חוב של החברות בסך של 211,656 ₪ [ קרן החוב] . לאחר שמיעת פרשת הראיות בתיק במסגרת דיון הוכחות, ניתן פסק דין הקובע כדלקמן: א. כי עלה בידי התובעת להוכיח שהתביעה בדין יסודה וכי הנתבע אחראי, באחריות אישית לתשלום החוב כלפיה. ב. כי הנתבע פעל בשם חברות שעה שהיו חדלות פירעון בזמן יצירת החוב או בסמוך לכך. ג. כי הנתבע הציג בפני התובעת מצג שווא זדוני של עובדות ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברות שבבעלותו. ד. כי הנתבע רוקן והבריח את נכסי החברות, תוך התעלמות מוחלטת מנושיהן ובכללם מהתובעת. ה. כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב כלפי התובעת במהלך הקשר העסקי שהיה בין הצדדים. ו. כי הנתבע עשה שימוש ציני, שלא כדין, בחברות ובאישיות המשפטית שלהן, כדי להימלט, שלא כדין, מנושיהן. ז. כי הנתבע רוקן את החברות שבבעלותו מתוכן, תוך שהוא יוצר מצג שווא זדוני של עובדות, תוך הפרת חובת תם הלב כלפי התובעת. לאור כל אלה ומאחר ובית המשפט הגיע למסקנה העובדתית לפיה, עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית, ראויה ומקיפה שעליה ניתן לבסס אחריות אישית של הנתבע לחוב כלפי התובעת, הן במסלול הנזיקי והן במסלול תום הלב, קבע בית המשפט הנכבד כי עלה בידי התובעת להוכיח שמתקיימים התנאים בהתאם להוראות סע' 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 המצדיקים את הרמת מסך ההתאגדות של החברות ושיוך החוב לנתבע. לאחר שמיעת פרשת הראיות בתיק במסגרת דיון הוכחות, ניתן פסק דין הקובע כדלקמן: א. כי עלה בידי התובעת להוכיח שהתביעה בדין יסודה וכי הנתבע אחראי, באחריות אישית לתשלום החוב כלפיה. ב. כי הנתבע פעל בשם חברות שעה שהיו חדלות פירעון בזמן יצירת החוב או בסמוך לכך. ג. כי הנתבע הציג בפני התובעת מצג שווא זדוני של עובדות ועשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברות שבבעלותו. ד. כי הנתבע רוקן והבריח את נכסי החברות, תוך התעלמות מוחלטת מנושיהן ובכללם מהתובעת. ה. כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב כלפי התובעת במהלך הקשר העסקי שהיה בין הצדדים. ו. כי הנתבע עשה שימוש ציני, שלא כדין, בחברות ובאישיות המשפטית שלהן, כדי להימלט, שלא כדין, מנושיהן. ז. כי הנתבע רוקן את החברות שבבעלותו מתוכן, תוך שהוא יוצר מצג שווא זדוני של עובדות, תוך הפרת חובת תם הלב כלפי התובעת. לאור כל אלה ומאחר ובית המשפט הגיע למסקנה העובדתית לפיה, עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית, ראויה ומקיפה שעליה ניתן לבסס אחריות אישית של הנתבע לחוב כלפי התובעת, הן במסלול הנזיקי והן במסלול תום הלב, קבע בית המשפט הנכבד כי עלה בידי התובעת להוכיח שמתקיימים התנאים בהתאם להוראות סע' 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 המצדיקים את הרמת מסך ההתאגדות של החברות ושיוך החוב לנתבע.
לקוח מוגבל מיוחד הנו אחד מכל אלה: 1. חייב שלשכת ההוצאה לפועל הטילה עליו הגבלה לפי סע' 66 א' או לפי סעיף 69 ד' (א) (2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 2. חייב שבית המשפט הכריז עליו שהוא פושט רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980. 3. מסורב גט שבית דין הטיל עליו הגבלה לפי חוק בתי הדין הרבניים (הוראת שעה) התשנ"ה – 1985. 4. חייב שהמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות הטיל עליו הגבלה לפי סע' 7 א' (ג) (3) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1985. כחלק ממאמצי הגביה נגד החייבים, אחת הפעולות האפקטיביות המסייעות לזוכים בהליך הגביה הנה הטלת הגבלת לקוח מיוחד בבנק באמצעות סע' 66 א' לחוק ההוצאה לפועל (במסגרת הטלת הגבלות על חייב). בטרם הטלת ההגבלה ועל מנת שההגבלה תכנס לתוקפה, ישלח לחייב התראה, בה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל את ההגבלה וכי זו תכנס לתוקף בתוך 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם החייב יפרע את חובו או לחילופין יתייצב לחקירת יכולת וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו עם חלוף התקופה הנקובה בהודעה תכנס ההגבלה לתוקף ואז יוכרז החייב כחייב מוגבל מיוחד והודעה בדבר הגבלתו של החייב תשלח לכל הבנקים המסחריים ולשותפים בחשבונות, לרבות לצדדים שלישיים הרשומים בבנקים כמיופי כוח . לאחר הטלת ההגבלה והכרזתו של החייב כחייב מוגבל מיוחד, שום בנק לא יהיה רשאי לפתוח לחייב חשבון שיקים, שהחייב יהיה רשום כבעליו והחייב איננו רשאי למשוך שיקים משום חשבון שבו הוא רשום כבעליו (בין אם כבעלים היחיד ובין במשותף עם אחרים). בנוסף, עם הטלת ההגבלה, אף בנק לא יהיה רשאי לפרוע שיקים אשר משוכים על חשבון מוגבל (למעט החריג שבו השיק הופק לפני הטלת ההגבלה ועדיין לא חלפו 15 יום ממועד הטלת ההגבלה).
השלכות ההכרזה על חברה בע"מ, כחברה מפרת חוק לפי תיקון מס' 10 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999, כל חברה בע"מ (פרטית, ציבורית ואפילו חברת חוץ) עשויה להיות מוכרזת כחברה מפרת חוק, אם החברה איננה משלמת את האגרות השנתיות לגבי שנה אחת או יותר ו/או אם החברה לא הגישה דו"ח עדכון שנתי לרשם החברות . בכל מקרה, שבו תוכרז החברה כחברה מפרת חוק, יסרב רשם החברות לרשום שעבודים על שם החברה, ברשם החברות ורשם המשכונות, דבר אשר יקשה על קבלת הלוואות ממוסדות בנקאיים. בנוסף, החברה לא תוכל לשנות את שמה ואת מטרותיה ו/או להתמזג עם חברה אחרת. כמו כן, חברות שהוכרזו כמפרות חוק בגין הפרות שבוצעו משנת 2009 ואילך, בעל השליטה בחרה והחברה עצמה לא יוכלו להקים ו/או לרשום חברה חדשה . כמו כן, מוסמך רשם החברות להטיל עיצומים כספיים על חברה מפרת חוק, אשר נעים בין 7,300 ₪ ועד לעשרות אלפי שקלים כנגד החברה וכנגד דירקטור בחברה ולנקוט כנגדם בהליכים לפי פקודת המיסים (גביה).
חברות ועסקים רבים במדינת ישראל, אינם מצליחים לגבות מלקוחותיהם את התמורה בגין הסחורות והשירותים שסיפקו להם ולעתים מצבת החובות הלא מסופקים מאיימת על יציבותו הכלכלית של הארגון ועל התנהלותו השוטפת. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים כי, עסקים רבים מגיעים לכדי קריסה כלכלית כתוצאה מגביה שלילית של כספים ותשלומים המגיעים לעסק מלקוחותיו אשר פוגעים אנושות בתזרים המזומנים של העסק, בשל ניהול לא נכון של הסכמי ההתקשרות ומסגרות האשראי ללקוחות, ניהול לא נכון של מערכות הגביה בארגון וכן כתוצאה מהעדר בטחונות מתאימים אל מול מסגרת אשראי מבוקרת ללקוחות. כחלק מהשירות והליווי המשפטי השוטף שמספק משרד עו"ד יצחק לוי ללקוחותיו בכל הקשור לגביה המשפטית, מספק המשרד ללקוחותיו הנחיות וכלים להתנהלות עסקית נכונה מול לקוחות וספקים, עריכת הסכמי התקשרות וייעוץ וליווי שוטף בכל הקשור למתן או קבלת ערבויות וביטחונות מתאימות וזאת כתנאי לקיום הפעילות העסקית מול אותו ספק או לקוח. מחלקת הגביה המשפטית אשר פועלת במשרד עו"ד יצחק לוי, ערוכה לטפל בגביית חובות קטנים וגדולים כאחד, החל משלב משלוח מכתב ההתראה ללקוח בטרם נקיטת ההליכים המשפטיים וכלה בנקיטת הליכים לגביית החוב הכוללים הגשת תביעות כספיות, הטלת עיקולים זמניים, פתיחת תיקי הוצאה לפועל ונקיטת הליכים כנגד החייבים, עד לגביית החוב והצלחת הליכי הגבייה. מחלקת הגביה המשפטית במשרדנו, ממוחשבת במלואה ומקושרת למחשבי לשכות ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים ובכך מתאפשר לעובדי המחלקה ולצוות המשפטי המטפל בתיקים, לעקוב, לבקר, לפעול ולשלוט באופן יעיל מהיר ומיידי, בכל תיק ותיק, תוך מיצוי מקסימאלי של הליכי הגביה הננקטים נגד החייבים לצורך גביית החובות עבור לקוחות המשרד. כמו כן משרדנו מבצע שימוש בבעלי תפקידים מיוחדים כגון: מוסרים משפטיים, קבלני הוצאה לפועל וחוקרים פרטיים, הטובים ביותר בתחומם, אשר מאפשרים לצוות הגביה המשפטית במשרד לייעל ולשפר את תוצאות הגביה באמצעות איתור מהיר ומדויק של חייבים, איתור נכסי חייבים, ביצוע עיקולים ותפיסת רכבים ומיטלטלין בכל רחבי הארץ ובכל מגזרי האוכלוסייה. היכולת של משרדנו לשלב בין תכנון מקדמי של מסגרות אשראי ובטחונות מתאימים ללקוחותינו יחד עם ביצוע גביה מהירה ואיכותית, מספקים יתרון משמעותי ללקוחות משרדנו ומגדילים את סיכויי הגביה מלקוחות חייבים לרווחת לקוחות המשרד.
לעתים רבות אנו נתקלים במקרים בהם שוכרי דירות מפרים את חוזה השכירות, לא משלמים את דמי השכירות או גורמים לנזקים למושכר ואפילו מסרבים להתפנות מהמושכר בתום תקופת השכירות או לאחר שנשלחת אליהם הודעה על ביטול החוזה ודרישה לפנות את המושכר על ידי המשכיר ו/או עו"ד מטעמו. ראשית, על המשכיר לשלוח אל השוכר הודעה בכתב על ביטול חוזה השכירות, בשל הפרה יסודית אשר כולל גם דרישה מפורשת מהשוכר לפנות את המושכר, בהתאם למפורט בחוזה השכירות. היה והשוכר מסרב לפנות המושכר, על המשכיר להגיש תביעה לפינוי המושכר ולסילוק ידו של המשכיר ובני ביתו מהמושכר בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. הגשת תביעות לפינוי, נעשות כיום בהליך מקוצר ובמידה ומוגש כתב הגנה, מתקיים דיון בתיק, בסיומו מתקבל פסק דין. היה ובית המשפט מקבל את התביעה ובהנחה שהשוכר עומד על סירובו להתפנות מהמושכר, על המשכיר לפתוח תיק הוצאה לפועל לפינוי, כאשר היום מונהג מסלול מקוצר, במסגרתו נמסרת אזהרה לפי סע' 7(א) לחוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז - 1967 יחד עם הודעה על פינוי ותאריכים בהם ניתן יהיה לפנות את המושכר. בחלוף 20 ימים מיום מסירת האזהרה ובהנחה שהשוכר עדיין עומד על סירובו לפנות את המושכר, יהיה עורך הדין, רשאי להחתים את צו הפינוי בלשכת ההוצאה לפועל ולבצע את פינוי המושכר באמצעות קבלן הוצאה לפועל .
