הפער המגדרי בעבודה, הוא לא מקרי והוא לא גזירת גורל
בשנים האחרונות,
כמאמנת להתפתחות מקצועית וכיועצת ארגונית,
אני פוגשת נשים חכמות,
מוכשרות ובעלות יכולות ניהול גבוהות.
נשים שמוכיחות יום יום
שהן יכולות להוביל, לקבל החלטות
ולהחזיק אחריות ניהולית משמעותית.
ובכל זאת, במדינת ישראל, בשנת 2025,
עדיין קיימים פערים בין נשים לגברים
גם בשכר וגם
באיוש תפקידי ניהול בכירים.
נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה,
והשאלה כבר מזמן
אינה שאלת היכולת.
היא שאלה של מבנה, תפיסות
ודפוסי קבלת החלטות בארגונים.
המציאות מוכרת:
מחויבויות משפחתיות
שנופלות ברובן על נשים,
ציפיות שונות מנשים ומגברים
ודפוסי התנהלות אחרים בעולם העבודה.
לצד זאת, מחקרים מראים
שגברים נוטים לדרוש
קידום והעלאות שכר
בביטחון גבוה יותר,
וכאשר רוב מקבלי ההחלטות
הם עדיין גברים,
נקודת הפתיחה של נשים
אינה שוויונית.
בעבר רווחה הגישה
שנשים שרוצות להתקדם
צריכות לאמץ
דפוסי התנהגות גבריים.
אני חולקת על הגישה הזו.
קידום נשי אינו דורש ויתור על זהות.
הוא דורש פיתוח אסרטיביות,
יכולת להציב גבולות,
לבטא עמדה מקצועית
ולדרוש את מה שמגיע.
הוא דורש גם חיזוק ביטחון עצמי
והכרה ביכולות ובכישורים הקיימים.
ובעיקר, הוא דורש
למידה של מיומנויות ניהול.
ניהול אינו כישרון מולד,
אלא סט כלים שניתן ללמוד,
לתרגל ולפתח לאורך הדרך.
האתגר האמיתי אינו בשאלה
אם נשים יכולות לנהל,
אלא האם ארגונים מוכנים
לעדכן תפיסות, לשנות מנגנונים
ולייצר תנאים שיאפשרו לנשים
להתקדם, להשפיע ולהוביל.
אם הנושא הזה פוגש אותך,
כמנהלת, כמנהלת לעתיד
או כמקבלת החלטות בארגון,
אשמח לשמוע איך את רואה את זה מהשטח.
אני עוזרת לך למצות את מלוא היכולות שלך במקום העבודה ובקריירה! להוצאת 101% מהפוטנציאל האישי שלך. ❓ אתם מוכשרים אבל תקועים שנים באותו תפקיד? ❓ אתם לא מצליחים להביא את עצמכם לידי ביטוי במקום העבודה? ❓ א