לירון פיאחוטה סאלם - פיאחוטה - מדריכת הורים

אני רוצה לנצל את השאלה הזו כדי לתת לכן טעימה מהגישה שלי כמדריכת הורים, ומאיך נראה הליווי שלי. בסיטואציה המתוארת יש המון נקודות מפתח שאפשר לתת להן מענה באמצעות הכלים ההוריים שאני מלמדת בקליניקה: הכנה מראש, חוקי הבית, שיקוף ותמלול הסיטואציה, כבוד הדדי, בחירה, חיזוק והעעצמה. בגלל שאני לא יכולה בהודעה אחת לגעת בהכל, אגע היום בשני הכלים הכי חשובים: 🛑 1. הכלים: "הכנה מראש" ו"חוקי הבית" בסיטואציות שחוזרות על עצמן בבית, באמת מגיע שלב שבו כבר אין לנו כוח "להכיל". בנקודה הזו הטונים שלנו עולים, או שאנחנו מנהלים את הסיטואציה באופן אגרסיבי יותר ממה שהיינו רוצים. כשמשתמשים בשפה ההורית שאני מלמדת, היא פשוט נכנסת כל כך חזק לתוך הבית, שכולם מתרגלים אליה והיא הופכת לתגובה האוטומטית והטבעית שלכן. • איך מיישמים הכנה מראש? "מתוקי, אנחנו צופים עכשיו בתוכנית קצרה (הוא עדיין לא מבין מושגים כמו 'חמש דקות'). כשהיא מסתיימת, אנחנו נתלבש ונצא לגן/לסבתא". כשהתוכנית מסתיימת, המשפט ברור והחלטי: "התוכנית נגמרה. עכשיו הולכים להתלבש". • חוקי הבית: כדאי להגדיר שזמן מסך קורה ברגעים ובמיקום ספציפיים (למשל: על הספה בסלון רק אחרי הגן). בשאר הזמן, מציעים אלטרנטיבה ממוקדת: "אני רואה שאתה מאוד רוצה לראות תוכנית עכשיו. אתה זוכר שאנחנו רואים אחרי הגן? עכשיו בוקר. אנחנו נשיר שיר/נשחק בפאזל ונמשיך להתלבש". ✨ 2. הכלי: חיזוקים מעצימים (ולא פרסים) כתבת שאתם מחזקים אותו, וזה מעולה! בגישה שלי, חיזוקים הם לא "כל הכבוד, אתה אלוף!". חיזוק מצמיח הוא כזה שמפרט לילד את ההצלחה שלו ומלמד אותו להאמין בעצמו. לדוגמה: "זה ממש נפלא שהצלחת להתגבר", או: "ראיתי כמה רצית לצפות בתוכנית, ועדיין הצלחת להירגע ולעבור לשחק איתי בלגו. אתה יכול להיות ממש גאה בעצמך!". בתמיכה, באהבה ובנוכחות שלנו, הילדים יבינו שאנחנו שמחים בהצלחה שלהם. תפקיד החיים של ילד (ושל כל אדם) הוא לרצות את עצמו, להיות שמח בהישגים שלו וגאה בדרך שלו – ולא לפעול מתוך רצון להסב גאווה להורים, לרצות אותנו או לשמח אותנו בהתנהגות שלו.

היי, קודם כל החרדה סביב עניין הבקבוקים והחזרה לגן היא הכי טבעית בעולם, והתוכנית שלך להתחיל בחצאי ימים בספטמבר היא מצוינת ותעזור לה (ולך!) להסתגל בנחת. אני רוצה להתייחס באופן כללי ל"סרבנות בקבוקים" – תינוקות הרבה פעמים מעדיפים הנקה ישירה ולא מאפשרים לנו להאכיל אותם מבקבוק בבית. במקום להיכנס למלחמות, אפשר לנסות להציע את החלב בכוס שתייה רגילה, כוס עם קש, או אפילו בשילוב של אכילה בכפית כדייסה. תמיד אפשר גם לעבור תהליך ממוקד כדי להרגיל לבקבוק (ליווי כזה הוא גם משהו שאני עושה בקליניקה). מהזווית של הדרכת הורים וההסתגלות לגן, יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון: 🧸 1. האכלה וביטחון רגשי בגן חשוב לזכור שישנם ילדים שממעטים באכילה בימים הראשונים בגן עד שהם רוכשים ביטחון בצוות. זה מנגנון טבעי לחלוטין. ברגע שהם מתחילים להרגיש בטוחים ונינוחים עם המטפלות, הם נפתחים ואוכלים יפה מאוד. 🥣 2. ביסוס ארוחות מוצקים בגיל 8 חודשים תינוקות בהחלט יכולים לאכול 2 ארוחות מוצקים מבוססות ביום. אם אין ברירה והיא ממש מסרבת לבקבוק, היא יכולה לעלות גם ל-3 ארוחות מוצקים קטנות במהלך שעות הגן כדי להישאר שבעה ונינוחה. אחת הארוחות יכולה להיות דייסה על בסיס חלב אם ואז היא קלה לעיכול ומתאימה לילדים שעוד זקוקים לחלב אם או תמל במהלך היום. 🤝 3. תיאום ציפיות מול הצוות בגן חשוב להבין מראש מה הגן מאפשר ומסוגל לתת מבחינת האכלה. לפעמים לצוות בגן נוח יותר לתת בקבוק שהתינוק מחזיק לבד, ולכן האכלה מרובה של מוצקים בכפית דורשת תיאום ציפיות מול המטפלות, כדי לוודא שיש להן את הפניות לזה. בשורה התחתונה: קצר וקולע – כן, זה לגמרי תקין ואפשרי, אבל זה דורש תיאום ציפיות והיערכות נכונה. ההמלצה שלי אליך לתקופה הקרובה: במהלך ספטמבר, כשהיא בחצאי ימים, נצלו את הזמן הזה בגן כדי לחשוף אותה למוצקים בצורה עקבית ולתרגל איתה שתיית מים בכוס חלופית. אל תיכנסי למלחמות על בקבוקים בבית – זה רק מייצר מתח מיותר לשתיכן. שיהיה המון בהצלחה בכניסה לגן! ❤️