החלטתי לפתוח כיתת כתיבה במתנ"ס בבלי בתל-אביב. הסיוע היחיד שקיבלתי מהמתנ"ס הוא שכפול מודעות בודדות וקצת סלוטייפ. האחריות לפתיחת הכיתה הייתה עליי. ערב שלם ביזבזתי בתליית המודעות שכוסו לאחר יום ואיש לא ידע כלל על הכיתה העומדת להיפתח. הזמן הלך ודחק. בצעד של ייאוש כתבתי לכל מכותביי בדואל על הכיתה. ידעתי כי מכותביי לא יתלוננו שזהו ספאם, לאחר המשלוח במשך 18 שעות לא יכולתי לשלוח דואל כלל. חשבתי שזוהי תקלה בג'ימייל, אולם כשדיברתי עם ידיד יותר מנוסה הוא הסביר לי שקיים מנגנון השעייה והענשה מובנה בג'ימייל. מי ששולח מאות מכתבים באופן קבוע מתיבת הדואר שלו חשוף לסנקציות ואף למחיקה פתאומית של כל התיבה. אם מישהו בכל זאת מתכוון לשלוח דואלים למכותביו, עדיף שיפתח תיבת דואר חדשה שלא יצטער אם תימחק בפתאומיות. ניתן להעביר את כל רשימת המכותבים שלכם מתיבה לתיבה באמצעות גיבוי אנשי הקשר, וכמו כן ובכל מקרה מומלץ לגבות את תיבת הדואר שלכם. דבר לא ידוע בקשר לחוק הספאם בארץ שהוא אחד המחמירים ביותר ועל כן מי ששוח דואר זבל מתוך ההנחה השגויה שמותר לשלוח ומי שלא מעוניין יכול למחוק את עצמו, טעות חמורה בידו. על כל דואר זבל שמגיע לכתובת בישראל בלי רשות ובלי תיעוד שבעל התיבה הסכים לקבל מכם דואר, אתם עלולים להיקנס באלף שקל. על כן מוזר הדבר שגופים מאוד גולים במשק ממשיכים להציף את מכותביהם בדואר זבל. דומה כי בגלל שהחוק מחמיר עד כדי כך שהוא בלתי ניתן לאכיפה אנו סובלים מלאקונה מסוימת, אבל כאשר יוגשו התביעות הראשונות בנושא זה יסגרו הפרצות וכנראה אופן מחמיר.

איך בכל זאת פרסמתי את הכיתה?

על כך בפוסט הבא.