אני דורית אם ל5 ילדים. בתי השלישית לקראת גיל ההתבגרות סבלה מחרדה קשה שהחמירה ככל שהשנים חלפו עד לכדאי חוסר תפקוד שלה, אי הגעה סדירה לבית ספר, מחשבות אובדניות, הסתגרות. תחילה חשבתי שהיא הבעיה ונסתי להביא אותה לטיפול פסיכולוגי אולם לא היה שיתוף פעולה מצידה.
מתוך היאוש שלי החלטתי לקבל הדרכת הורים ועלה בפייסבוק פוסט של ויקטוריה מרון.
תוך כדאי ההדרכה התחלנו לעבוד על התגובות שלי, על החלק שלי שאני יכולה להשפיע עליו ולשמחתי לאט לאט זה התחיל לגעת בילדה והזיז גם אצלה. כיום לשמחתי הרבה היא מתפקדת, הולכת לבית ספר, שמחה יותר, אומנם עדיין יש,עוד כברת דרך אבל בהחלט רואים את האור.
אני חושבת שהכי חשוב היה בתהליך זה שבעצם שיחררתי היכן שאין לי השפעה ועבדתי על המקומות שיש לי השפעה עליהם, בניתי מערכת יחסים איתה טובה ורגועה פחות שיפוטית וזה נתן לה להפתח ולא לפחד.
ברוך ה מודה לקבה לויקטוריה על התהליך המאוד פורה שעברתי יחד איתה.