שלום מיכל ותודה על השאלה החשובה. ראשית לשאלתך האם טיפול הנעזר בבעלי חיים יכול לעזור לאנשים הסובלים מדיכאון. התשובה היא חד משמעית כן. הרבה פעמים כשאני מספרת לאנשים על עיסוקי, הם ממהרים לספר לי על חיית המחמד האישית שלהם ואיך נעזרו בה ברגעי משבר או איך היא עזרה להם להתגבר על הדיכאון שלהם. אבל מחובתי לסייג את התשובה. הטיפול הנעזר בבעלי חיים נעשה על ידי איש מקצוע, וחייב להיות חלק מטיפול כולל יותר ,שמורכב מקשר עם פסיכאיטר, שיקבע את דרגת הדיכאון של האדם ורמת הסיכון בה האדם נמצא. לעיתים אדם אובדני כל כך מסוכן לעצמו, שאין ברירה אלה לאשפזו במחלקה פסיכיאטרית, ולהתחיל מייד בטיפול תרופתי אנטי דיכאוני. המטפל הריגשי הנעזר בבעל חיים, יכול להשתלב כתמיכה נוספת, עוד בזמן אישפוזו של האדם. (ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים יש פינות חי ומטפלים רגשיים הנעזרים בבעלי חיים, שם הם חלק מהצוות הפרארפואי של בית החולים.) אני ממליצה שהקשר הטיפולי עם המטפל הריגשי לא יפסק עם שיחררו של האדם מאישפוז. לרב יש מסגרות של אישפוז יום שמאפשרות זאת. לא הייתי רוצה לגרום למישהו לחשוב שאימוץ כלב עבור קרוב משפחה דכאוני ללא התערבות של איש מקצוע יכול להוות תחליף לפניה לעזרה מקצועית. אני רוצה גם לעשות הבחנה בין דיכאון שמתאר בשפת היום יום מצב רוח ירוד, לבין דיכאון קליני, שמאופיין בירידה בתפקודי היום יום, חוסר חיוניות, ומחשבות אובדניות ,לעיתים מלווה גם בנסיונות התאבדות. המצב השני מסוכן מאוד ומחייב התערבות רפואית. לרב אימוץ חיית מחמד בליווי ותמיכה רגשית מתאימה , יכולים לעזור מאד בתהליך ההחלמה. אימוץ כלב מחייב את הבעלים לקום בבוקר ולצאת מהבית, מי ששרוי במרה שחורה נוטה להתכנס ולהימנע הלצאת מהמיטה, לעיתים אפילו יום שלם. בעלים של כלב לא יכול להרשות לעצמו להישאר במיטה יום שלם, הכלב יכריח אותו להתלבש לצאת מהמיטה ולהוציאו לטיול הבוקר שלו. אני רוצה להמליץ לך בהקשר זה על ספר מדהים שנקרא "ג'ני הכלבה שמצילה חתולים" , מאת פיליפ גונזלס וליאונור פליישר. זהו סיפור אמיתי על אדם שחווה אובדן קשה והגיב בדיכאון, ועל הכלבה ג'ני שהאימוץ שלה היה גם המפתח שלו לצאת מהדיכאון, וגם הוביל אותו לגלות את ייעודו החדש בחיים. מקווה שהתשובה שלי מספקת, וברורה. ושוב תודה על השאלה החשובה.