חברה משפחתית, יכולה להיות מוקמת מיום התאגדותה או יכולה לתתאגד כחברה רגילה ולאחר מכן יכולה לבקש להפוך לחברה משפחתית, זאת עד לשלושה חודשים ממועד התאגדותה.

עד תיקון חקיקה מס' 197 לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, יכלה חברה רגילה לשקול בכל שנה מחדש, להגיש בקשה לפקיד השומה, בתנאי ועמדה בדרישות החוק ולבחור, בהתאם לשיקוליה, האם מוטב לה להיחשב כמשפחתית או כחברה רגילה.

לאחר תיקון זה, חברה שהתאגדה לאחר ה-1.08.2013 תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית רק פעם אחת, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד התאגדותה, זאת באמצעות הגשת בקשה מתאימה לפקיד שומה.

חברות ותיקות יותר, יכלו להגיש בקשה דומה עד ל- 30 בנובמבר 2013, אי הגשת הבקשה עד מועד זה סגרה בפני חברות אלה את האפשרות להפוך לחברה משפחתית.

להלן מספר נקודות חשובות לעניין חברה משפחתית:

1. הכנסותיה של חברה משפחתית חייבות במס בהתאם לשיעור המס של הנישום המייצג, בתיק המס האישי שלו וכמו כן, חייבות בתשלומי ביטוח לאומי, על פי הכללים החלים על היחיד.
2. במידה וזכאי הנישום המייצג לפטורים שונים, "תזכה" החברה בפטורים וזיכויים אלו, בכפוף לגובה שיעור אחזקתו של הנישום המייצג ברווחי החברה. בעבר, קיבלה החברה המשפחתית את הפטורים והזיכויים על מלוא ההכנסה החייבת שלה, אף אם, הנישום המייצג החזיק רק בחלק ממניות החברה.
3. הפסדים שהיו לנישום המייצג לפני הקמת החברה המשפחתית אינם ניתנים לקיזוז כנגד הכנסתה של החברה המשפחתית.
4. חלוקת דיבידנד מתוך רווחיה של החברה המשפחתית (רווחים אשר הופקו בתקופה שבה סווגה כחברה משפחתית), אינם מחויבים במס נוסף בעת חלוקתם.
5. קבלת דיבידנד בידי חברה משפחתית מחברה ישראלית מחויב במס, שלא כמו דיבידנד בין חברות ישראליות שהן אינן משפחתיות.

תיקון 197 קבע כי במידה והחברה חדלה להיות חברה משפחתית, עקב אי עמידה בתנאי סף (פרט למקרה בו לא עמדה בתנאי עקב פטירת חבר בה) והחברה קיבלה דיבידנד באותה שנה, תחויב החברה בשיעור מס כאילו לא חדלה להיות חברה משפחתית, בשיעור המס אצל הנישום המייצג.

1. מענקי פרישה / מוות ששילמה החברה לחבריה בשל השנים בהן הייתה משפחתית, לא יוכרו לה כהוצאה ולא יחשבו כהכנסה בידי חבריה.
2. הנתונים המהווים בסיס לחישוב המקדמות של החברה ושל הנישום יצורפו יחד.
3. ניתן לגבות את המס החל על החברה, לרבות המקדמות, הן מהחברה והן מהנישום עצמו.
4. בחישוב רווח הון ממכירת מניות חברה משפחתית יופחת מסכום התמורה, סך הרווחים שצברה החברה ולא חילקה לחבריה כשהוא מוכפל בשיעור המניות הנמכרות מסך הון המניות. סכומים כאלה שהופחתו מתמורות בגין מכירת מניות החברה, לא יחשבו כרווחים ראויים לחלוקה (רר"ל) לעניין סעיף 94ב.

במסגרת תיקון 197, נקבע כי רווחי שערוך (אקוויטי) לא יופחתו מסכום התמורה, בנוסף נקבע, כי הפסדיה של החברה המשפחתית שנצברו ויוחסו לנישום המייצג, יתווספו בעת המכירה של המניות לתמורה על מנת למנוע כפל הטבה.

1. אם במהלך שנת המס חדל להתקיים בנישום התנאי שהפך אותו לנישום (אחוזי אחזקה), על החברה לבחור בנישום אחר, ע"פ התנאים ולהודיע על זהותו לפקיד השומה בתוך 60 ימים מיום שהנישום חדל לקיים את התנאי, במידה ולא תודיע על כך, מאבדת החברה את זכאותה להיות חברה משפחתית מתחילת שנת המס שבה חדל להתקיים התנאי.
2. חברה משפחתית זכאית לחזור בה מרצונה להיחשב לחברה משפחתית, אך היא חייבת להודיע על כך לפקיד השומה, עד חודש לפני תחילת שנת המס, השינוי לא יחול רטרואקטיבית אלא רק מהשנה העוקבת.

בעבר, חברה שחדלה להיות משפחתית וחפצה לשוב ולבקש להיחשב ככזאת, יכלה להגיש בקשה בתום שלוש שנות מס מהשנה בה חדלה להיות משפחתית. החל מהתיקון האמור, חברה משפחתית אשר הפכה לחברה רגילה לא תוכל לשוב להיות חברה משפחתית.

מיותר לציין, שבמקרים מסוימים ניתן ואף רצוי לשקול האם כדאי לחברה חדשה לפעול במסגרת של חברה משפחתית או לשקול את הפיכת החברה המשפחתית לחברה רגילה. כרואי חשבון המעניקים שירותי מיסים ללקוחותינו, אנו שוקלים לעומק סוגיה זו במסגרת בחינת מסלולי המס הנכונים ביותר לחברה וזאת בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים. במידה ואכן מסיבות שונות, נמצא שישנה עדיפות לפעול כחברה משפחתית, מובאים השיקולים השונים, לרבות היתרונות הגלומים במסלול מס זה בפני לקוחותינו, לשיקולם והחלטתם.

הכנס טקסט כאן