תמר פלג / בלוג

איך זה מרגיש להיות מסורב פעם אחר פעם?

איך אולי מרגיש משה (#וארא) כשהוא נדרש שוב ושוב לבוא אל פרעה ולדבר אתו –לשווא? (7 פעמים!)

נראה לי שזו חוויה מאד מתסכלת.

מה קשה לו יותר, חוסר ההקשבה של פרעה או חוסר ההקשבה של העם?

איך הוא מרגיש אולי כשמגיע עם בשורות טובות לעם שכורע תחת נטל השעבוד,

והם לא מקשיבים לו?

איך זה משפיע על המוטיבציה שלו?

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.

ה"שפת אמת" מפרש ואומר, שמשה לא היה יכול לדבר (ערל שפתיים) לא רק מפני שהיה לו קושי בדיבור אלא מפני שבני ישראל לא שמעו אליו.

חוסר המסוגלות שלהם לשמוע אותו השפיעה על חוסר יכולתו לדבר.

הם עבדו בחומר ובלבנים על מוד של "טייס אוטומטי", והוא בא אליהם עם מילים של

רוח שבכלל לא היו בתודעה שלהם.

האם הם בכלל היו מסוגלים לשמוע אותו? להבין מה שהוא אומר להם?

הם היו כל כך שבויים בעבודה קשה ובעבדות שנראה שגם הם איבדו את קולם..

(בתודה לד״ר אביבה זורנברג על הלימוד)

ואיך זה מתקשר אלינו?

כשיש מי שמקשיב לך- אתה מוצא מילים לדבר, וכשאתה מוצא מילים לדבר אתה מוצא בהירות .

המילים עצמן יוצאות לחופשי מן המייצר אל המרחב.

כשאין מי שיקשיב לך, המילים משתתקות על לשונך ונחבאות בתוכך.

ההקשבה היא זו שמיילדת את הסיפור ואם אין מי שמקשיב הסיפור לא יסופר.

**

ב״אתגר הכתיבה״ יש לך הזדמנות לכתוב בתפקיד הדמות בסיפור, ואז נולדת הקשבה פנימית שמחברת את הכותבת עם הסיפור של עצמה, מתרחבים ערוצי התקשורת וצומחת המודעות.

“ אהבתי לכתוב בתפקידי הדמויות השונות, נהניתי לגלות את המחשבה שעלתה בי ברגע באופן ספונטאני, זה היה יצירתי, משחקי ומעמיק.״ מיכל

האתגר הקרוב מתוכנן לשעות הערב 20:00

30 דקות של פעילות שיש בה גם הנאה ומשחקיות לצד עומק ותובנות

במשך 3 ימים א׳-ג׳ 5-7/2

צילום:דנה גת