כששום דבר לא מרגיש רגיל - איך בכל זאת ממשיכים?
המדינה בוערת מבחוץ - אבל אצל הרבה אנשים היא בוערת גם מבפנים.
הכותרות משתנות כל יום: מלחמה, פוליטיקה, כלכלה, חברה.
המציאות נהיית יותר ויותר כבדה.
ויש המון אנשים - צעירים, בעלי עסקים, הורים, שכירים - שממשיכים "לתפקד".
אבל עמוק בפנים… מרגישים עייפים. מבולבלים. מרוקנים.
ולפעמים גם – קצת אשמים על זה שהם לא מצליחים "להתעורר".במאמר הזה אני רוצה לדבר על הדרך להתמודד עם המצב מצד אחד, ומצד שני גם לראות את הטוב.המצב האישי של הרבה אנשים עכשיו הוא תוצאה של הצטברות:
חוסר ודאות מתמשך, פיצול רגשי בין החיים האישיים למצב הכללי, לחץ מההווה וחרדה מהעתיד.וזה נורמלי.
הגוף שלך מבין שמשהו קורה.
הנפש שלך מגיבה.
הבלבול שלך – הוא תגובה בריאה לסביבה לא יציבה.אז מה כן אפשר לעשות?
אנשים רבים מחכים שהמצב יירגע - ורק אז יוכלו לחשוב קדימה.
אבל האמת היא: מי שמחכה לשקט חיצוני – יישאר בפנים בסערה, כנראה גם אחרי שהכל ייגמר בחוץ.דווקא עכשיו, יש הזדמנות לפעול אחרת:
לזהות מה באמת מטריד אותך (לפני שאתה בורח לעוד אכילה רגשית או עוד צפייה חדשות)
לייצר שגרה פנימית גם כשאין שגרה חיצונית. למצוא לעצמך משמעות גם אתה נמצא כל היום בין 4 קירות הבית.
לחזור לשליטה מנטלית - גם כשאין שליטה על החדשות. לצמצם את הזמן מול המסכים, לקרוא ספרים, להקפיד על ארוחות קבועות. כמה שיותר פעולות שיעזרו לנו עדיין להרגיש בשליטה, לפחות על עצמנו.
דבר חשוב לעשות בזמן הזה, וזה שאין טעם להלקות את עצמך על זה שאין לך מוטיבציה, שקט או בהירות.
התקופה הזו דורשת מכולנו לא רק לשרוד – אלא ללמוד לחיות בתנאים חדשים.אם אתה מרגיש שהלחץ מתחיל לנהל אותך, שהבלבול גובר על העשייה, או שאתה פשוט מרגיש "לא אתה" זה הזמן לעצור, להתבונן, ולבנות משהו יציב ככל הניתן גם לתקופה הזאת וגם כשהכל ייגמר.
זה מה שאני עושה עם האנשים שמגיעים אליי.
לא משנה מה קורה בחוץ – חוזרים למה שחשוב בפנים.
מרגיש תקוע? לא יודע מה הכיוון שלך בחיים? מתלבט לגבי לימודים, קריירה, מגורים או זוגיות? אתה לא לבד. אני זיו רצ'בסקי, מאמן מנטלילצעירים בגילאי 23–30, עם התמחות בעבודה עם חיילים משוחררים ואנשי קבע לשעבר.