יום שלישי הוא היום שבו אתה מתחיל להרגיש אם השבוע הזה שלך  או של מישהו אחר. אם אתה מריץ משימות כדי "לסמן וי", או שאתה באמת פועל לפי מה שחשוב לך. זה הרגע שבו אתה יכול לעצור לרגע ולשאול: אני בכלל מתקדם למקום שאני רוצה להיות בו? או שפשוט התגלגלתי לתוך העומס?

הרבה פעמים, דווקא באמצע השבוע, מתגנבת תחושת פספוס. כאילו שהשבוע הזה כבר "הוכרע", שאין כבר זמן לשנות כיוון. אבל האמת היא אחרת: דווקא היום כשאתה כבר בפנים, אבל עוד לא בסוף יש לך הזדמנות לשאול מחדש לאן אתה הולך.

שינוי לא מתחיל כשיש לך זמן, או כשכל התנאים מסתדרים. הוא מתחיל ברגע שאתה מחליט להפסיק לפעול על אוטומט, ולהתחיל לפעול לפי מיקוד. זה לא חייב להיות דרמטי. מספיק שתחזיר לעצמך שליטה על חצי שעה, משימה אחת, מחשבה אחת והכיוון משתנה.

אז במקום לרדוף אחרי רשימות, עצור רגע. תבדוק: מה המשימה האחת שהכי משנה לי את ההרגשה? מה הבהירות הכי קטנה שאני יכול להרוויח היום?

הדרך שלך מתחילה בדיוק פה לא בסוף השבוע, לא בתחילתו אלא עכשיו.