ציורים צבעוניים אמנות ישראלית מירית בן נון ציירת מודרנית
נקודה.נקודתיים..נקודות... מירית בן נון החשיפה של הציור האבוריגיני (שבטים באוסטרליה) למערב בשנות השבעים של המאה הקודמת הזרימה אדרנלין חדש לציור המודרני ומהר מאד התקבל לא רק כלגיטימי אלא גם כמשפיע ומעורר השראה. זו אמנות שבטית העונה לצרכים פולחניים של יצירת סמלים דתיים ואסתטיקה זורמת המאופיינת בצבעי אדמה. גם אמנים אפריקניים מערביים עכשווים ככריס אופילי וינקה שוניברי שמו דגש על אלמנטים דומים בעבודתם והסיטו את תשומת הלב לאותו צורך מתמשך של בניית משטחי צבע מנוקדים המענגים את העין בטקסטורה הקטיפתית עתירת הצבע והצורות המתפתלות. אין ספק שמשם נובע ציורה של מירית בן נון המופיעה כמטאור מרענן בשמינו הרווים זה מכבר באמנות גדושת מסרים ודימויים צילומיים. כאמנית אוטודידקטית היא צמחה מחוץ למערכת המשומנת של האקדמיות לאמנות ולא סובלת מהחיפוש אחר משמעות. הציור פורץ אצלה כנובע מתוך צורך ראשוני להתגרות במשטח הציור ,לתקוף אותו באובססיה חסרת מעצורים שאיננה משאירה פינה חבויה. הצורך בביטוי איננו נעצר לרגע ,אלא רוצה להמשיך ולזרום יחד עם סערת הנפש אולי כדי לפייס את השדים המתרוצצים בקרבה. הציור סוחף משום היותו פרימיטיבי ,משוחרר מהצטדקות ומרגשות אשם על היותו "בלתי אינטלקטואלי". הוא בא ממקום של דחפים יצירתיים-פסיכולוגים בלתי מודעים ,שלא עובדו לשפה של ניואנסים הדורשים פענוח. הצופה של מירית בן נון מותקף בגודש צבעוני ,בצורות דקורטיביות החוזרות על עצמן ובדימויים הניתנים לזיהוי ולקליטה מהירה. לעין המורגלת באמנות מתוחכמת זו הסנפה של יופי מיידי . אולי כאן המקום לחזור שוב ולהרהר בשורשים העמוקים,ההולכים ומסתעפים של התרבות ,שכוסתה במשך הדורות בשכבה עבה של תיאוריות ואיזמים . דודו גרשטיין
אפשר להזמין בהתאמה אישית — גודל, צבע וכמות לבחירתכם/ן.
