האמנות של מירית בן נון מתקיימת בתוך ומעבר למציאות. היא מתרחקת מהמציאות באמצעות צבעוניות אגרסיבית צפופה שחושפת עדות פנימית אודות קיום מאויים של נשים. הקווים, הנקודות והצורות לא משחזרים עובדות אלא מדגישים את המטען המיוחד של התמודדות רגשית. מירית בן נון מפגינה רוח מרד ומנסה לגעת בדברים לא באמצעות שלמות אלא תוך חיפוש אחר ההבעה והביטוי שלהם. היא חוקרת זהות אישית ומנסה להגדיר באמצעותה את האמנות הראויה לה ובעזרתה להמחיש את העולם ואת טבעה של התרבות האנושית. היא מתמקדת בממד ההבעתי בגלל החשיפה שמקנה הרגע הבלתי נשלט שמשפיע כה רבות על החיים בעולם גלובלי מגוון המשתנה במהירות . השיח בין העולם הפנימי למציאות המתהווה הוא היפר-אקטיבי ומחולל אצל בן נון רצף אינסופי של עבודות. מעומק התחושות, החלומות, החרדות וההבעות עולות משמעויות קיום נוקשות ומסעירות שעיקרן מבטא אי-שקט וחוסר הסתגלות.