-אפילו אחרי עשרות שנים יש ערך ממשי להפסקת העישון: תוך מספר חדשים יוכל המעשן לחזור ולהיות אדם רגיל שלא יהיה שייך לקבוצת הסיכון לחלות במחלות לב,ריאה וסרטן(ראה בבלוג).

רויטל שלום, כל שיטה שקיימת בשוק ואפילו שיחה ביו איש לרעהו יש לה סיכויי הצלחה. ההבדל הוא באחוזי הגמילה:מאחוז או פחות משיחה עם המעשן,נע לסביבות של כ-25% בשיטות שאני מונה למטה ועד לכ-95% ב"שיטת פרידום". שיטות הגמילה שמטפלים בצד הפיזיולוגי הם: תחליפי ניקוטין, מסטיקים, מדבקות, גלולות, כדורים, משאפים, זריקות, לייזר, ,דיקור,סיגריה אלקטרונית וכד'. שיטות הגמילה שמטפלים בצד הפסיכולוגי הם: סדנאות היפנוזה הפחדות(הוקוס-פוקוס) טיפול בהלם

ראשית,יש לקבוע על סמך כל המחקרים הרציניים שההתמכרות לעישון היא לא רק "בראש".כלומר,ההתמכרות אינה רק "פסיכולוגית"-רוצה לומר לא רק התנהגותית(הרגלים והתניות). קיים גם אלמנט פיזיולוגי ממש בהתמכרות זו.כמו ההתמכרות לסמים. (ראה בלוג בנושא זה). יש מספר איפיונים למעשנים שהפסיקו לעשן או שניגמלו ממש מעישון: 1.אנשים שהפסיקו לעשן,לבד, מהיום למחר ומתמידים בכך עד לגמילה סופית.אלו הם מיעוט שבמיעוט שאינו מעיד על הכלל. 2.אנשים שהפסיקו לעשן מכוח הרצון בלבד אך במשבר או בלחץ הראשון חזרו לעשן.(ג'ורג' ברנרד שאו אמר:"אין קל מאשר להפסיק לעשן , עשיתי זאת הרבה פעמים". 3.אנשים שהפסיקו לעשן עם תמיכה נפשית-התנהגותית בלבד(סדנאות,שיחות,התראת רופא וכד'). 4.אנשים שהפסיקו לעשן עם תמיכה פיזיולוגית(כדורים,זריקה,דיקור וכד'). 5.אנשים שהפסיקו לעשן וניגמלו עם תמיכה פיזיולוגית-התנהגותית משולבת. מתוך נסיון של למעלה מ-6 שנים,מאות מעשנים שניגמלו,השתלמויות שעברתי עם טובי המומחים בנושא, המסקנה החד משמעית היא: רק שיטה המשלבת גם את הנפש וגם את הגוף משיגה אחוזי גמילה גבוהים במיוחד.