מקור השם מליסה ....
מוצאה של המליסה במזרח התיכון ובמערב אסיה. לשמן הנדיף שבעלי הצמח ארומה וטעם לימוניים, ההופכים את הצמח לאחד מן האהודים מבין צמחי התבלין המשמשים לחליטה. 
לאורך הדורות שימשה המליסה ברפואה המסורתית של עמים רבים, כצמח מחזק שביכולתו לרפא בעיות רפואיות רבות. הצמח יועד בעת העתיקה לטיפול בבעיות נשים ובבעיות עצבים כנדודי שינה (אינסומניה), פרכוסים, עוויתות, כאבי ראש, פלפיטציות, מיגרנות, כאבי שיניים, הצטננות, הכשות חרקים ואפילו גידולים. 
"מי מליסה כרמליתיים" שמשו כתרופת-על לכל המחלות. מקור המשקה בנזירי המסדר הכרמליתי שנוסד במאה ה-13 על הר הכרמל, ומשם נפוץ לרחבי האימפריה הצלבנית. המשקה התבסס על תמציות אשר הופקו ממליסה, לימון, ציפורן, קינמון, כוסברה, מיורן ואנג'ליקה. הוא שימש בעיקר כמרגיע, לטיפול בבעיות של פעילות יתר של מערכת העצבים. 
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המליסה לצמח עדין המותווה לטיפול בהפרעות עיכול, וכן בבעיות שמקורן בפעילות יתר של בלוטת התריס ומערכת העצבים.חלקי הצמח בשימוש רפואי - עלים.
סגולות הצמחים הם התורה לארומתרפיה ....