שולי גלובן

ילדותי עברה עלי בעיר טבריה. בין השקיעות הקסומות ורוחות "השרקייה" החמות, נהגתי לשבת על שפת הכנרת, ברחתי אל עולם דמיוני ומילאתי מחברות שלמות בשירי ילדות, אהבה, תקווה ושלום שהצגתי בפני המשורר רפאל סהר ז"ל שהאמין בכתיבתי.

עוד ›
סופרתעדי

בלוג

עדיין אין כאן פוסטים. שווה לחזור ולבדוק שוב בקרוב.

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA, ובכפוף למדיניות הפרטיות ולתנאי השימוש של Google.