פעמים רבות אנחנו נמנעות מלעשות דברים שחשובים לנו בתחום המקצועי/החברתי/האישי , פשוט בגלל שמרגישות שאנחנו עדיין לא שם..

ובעיקר, חוששות מביקורת (לרוב פנימית) ומקולות רקע של "מה יגידו", "אני לא טובה מספיק", "עכשיו זה לא הזמן"...מוכר ? 

אז נכון, בפעם הראשונה שתלכי לחוג ריקוד, תרגישי שאת (כן, כן את ולא הרצפה) עקומה ממש וחסרת כל קורדינציה ושכולן מסתכלות רק עליך,

אבל אני מבטיחה לך שכל אחת עוסקת אך ורק בעצמה, ואיך היא נראית במראה
ושתוך מס'  שיעורים תשתלטי על התנועות (שחוזרות על עצמן) ותתחילי ממש להנות.

ואותו דבר בכל תחום אחר שמצריך למידה והתנסות.

הפתרון הוא פשוט וקל (על פניו) - שינוי מחשבתי וההבנה שגם המומחה הגדול ביותר, לא נעשה כזה ביום אחד.

אז בואי תאפשרי לעצמך לחיות את החיים "על מלא" - לנסות, להתנסות, להבין מה עובד עבורך ומה פחות.

ובתמונה - אחת מיצירות הקרמיקה האחרונות שלי
וההוכחה - שעם קצת יכולת, התמדה ורצון, ועם ההנחיה המקצועית הרלוונטית,
​אפשר ליצור יצירות משמחות ממש ובעיקר להנות מאד מהדרך.

כאן בשבילך,
אורית ניצן