מכתב תודה בסיום תהליך אימון - ד.פ.

מיקה, הסיפור שלנו מתחיל בבוקר יום שישי, שמשי וקיצי של ספטמבר 2012. אנחנו נפגשות ומשהו בך מיד מתחבר לי. את מסתכלת עליי בסופה של הפגישה ושואלת אותי: "את עצובה, אה?" ואני? אני רק מנידה בראשי בחיוב כי אני יודעת שאת המילים המפורשות לא אצליח להגיד. את, במבט חם עונה לי: "נעשה שתהיי קצת יותר מאושרת". פברואר 2013. חלפו להם ארבעה חודשים וחצי, (טוב, ככה זה כשנהנים) ואנחנו מסיימות את המפגשים. אני יושבת וכותבת לך מכתב לסיום וכל מה שעולה בראשי הוא מילה אחת - תודה; ובשתי מילים - תודה ענקית. תודה על שהאמנת בי ובכך גרמת גם לי להאמין שוב בעצמי וביכולות שלי. תודה על שלימדת אותי כי אף אחד לא אחראי על חיי מלבדי. תודה שלימדת אותי לעשות ולא לקפוא על השמרים, ושרק כך מתפתחים וצומחים. תודה על שדחפת ופרגנת ודרבנת. תודה שפעמים רבות הצבת לי מראה ואמרת לי את האמת איך שהיא, "ככה ישר בפנים" שמו שאומרים. גם אם לעתים היה לי קשה להביט במה שמשתקף באותה מראה, זה הכריח אותי להתבונן ולהתמודד. תודה על שהיית אסרטיבית, בטוחה ונחושה כשאני לא הייתי. לקח לי זמן אבל הצלחתי "להידבק" ממך ובצעדים קטנים אני גם כן הופכת לכזאת. תודה על שאחרי זמן רב כל כך גרמת לי שוב, באמצעות מכתב אחד, להאמין שמותר לחלום; שמותר לפנטז ולרצות. תודה על שבדרכך לימדת אותי שחלומות מתגשמים רק אם פועלים ועושים. תודה על ארגז כלים יקר ערך. כמו שכתבתי במכתב הסיכום, המסע עדיין לא תם. יש עוד דברים רבים שאני צריכה לעשות. אך אני מבטיחה לך, שאני אמשיך לצעוד בדרך שהתווינו יחד ולו רק בזכות הכלים שהענקת לי. אני אמשיך לחקור, לדעת וללמוד. אני אצמח, אפרח ואשגשג עד שאגשים את כל משאלות ליבי. אז תודה לך מקרב לב, אוהבת המון, ד.

אפשר להזמין בהתאמה אישית — גודל, צבע וכמות לבחירתכם/ן.