דאגות דאגות דאגות דאגות, כמה דאגות! וואו! קשה! אם אתם מזדהים עם מה שאמרתי עכשיו ויש לכם הרבה דאגות על הראש שמטרידות אתכם, אני בעצם רוצה להציע לכם דרך חשיבה אחרת. דאגות הן הרגל. לא יותר מזה. הרגל של מחשבה. הרי בסופו של דבר אנחנו כולנו בנויים מהרגלים. הרגלי מחשבה, הרגלי תגובה והרגלי התנהגות. אז דאגה היא רגש שנוצר ממחשבה מסויימת, ומחשבה שאנחנו חושבים היא שמה יהיה אם... ומה יהיה אם ככה... ומה יהיה אם ככה... ומה יהיה אם אחרת... כל הדברים האלה יכול להיות שבכלל לא יקרו. לא עכשיו, לא אחר כך ולעולם לא. אבל בינתיים את ההווה, למי שיש את הנטייה לדאוג, הוא בעצם משקיע על הדאגות את כל האנרגיה הזאת, במקום על דברים אחרים שיעשו לו טוב, הרגלים טובים ובריאים. אז אני רוצה להציע משפט שאני אומרת אותו, כל הזמן, הוא בתוך המנטרה שלי גם, והוא ממש נותן לי שקט נפשי. המשפט הוא: אני לא פותרת בעיות שלא קיימות. תגיע הבעיה נפתור אותה, נתמודד עם כל דבר, נתמודד עם כל שינוי, עם כל קושי, הכל בסדר, והכל יהיה בסדר. ואפילו יהיה לטובה, אבל כרגע הרגע הזה, אני חיה את הרגע הזה, והמשפט,... אני מזקקת אות ושוב: אני לא פותרת בעיות שלא קיימות. אז ספרו לי אם אתם התחברתם, אם אתם מאמצים ואיך זה משפיע עליכם. אני ממש אשמח לשמוע.