שינויים. יש המון שינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיים שלנו, מנסים להטמיע, אפילו מצליחים, מתמידים, עובדים בשבילהם כדי שהם יקרו. ויש את השינויים מהסוג השני, שינויים שקורים לנו, שנכפים עלינו. שאין לנו שום שליטה עליהם. זה יכול להיות כמו מגיפת הקורונה, זה יכול להיות שמישהו מפטר אותנו או עוזב אותנו, או חלילה פרידה מכח עליון. כל מיני שינויים שעלולים לשים אותנו במקום מאוד מאוד כאוב וזה בסדר, כל רגש הוא לגיטימי. השאלה איך יוצאים מזה ומה הגישה לקראת השינוי. אז אני מציעה לקחת, לאמץ, גישה של הכל בסדר. ידיעה מראש ומודעות שהשינוי, הוא יגיע. שום דבר אל נשאר אותו דבר, ובעצם להיות בגישה של התרגשות לקראת השינוי. איזה שינוי שלא יגיע. כמה שאנחנו עלולים לחשוש או לפחד או לא לרצות שהוא יגיע ולהיות בהיאחזות. לשחרר את זה ולהגיד הכל לטובה, מה שלא יבוא יהיה בסדר, יהיה אפילו יותר טוב. אז מעניין מאוד מה יהיה השינוי הבא, איך הוא יקרה ו... מה יהיו החיים אחרי השינוי? הרי בכל דבר יש גם צד טוב. מה אתם אומרים? מאמצים את הגישה?