הכל, אבל הכל, אבל הכל לטובה. ולמה אני אומרת את זה? כי יש יתרונות, וחסרונות., אבל כרגע אני מדברת על היתרונות בכל דבר. ואני מעדיפה להסתכל על היתרונות שבדבר, ולא על החסרונות. כי גם ההתבוננות הזאת היא הרגל, ואם אני אתרגל לראות מה לא טוב בדברים, אני אמצא אותם בכל דבר, אז אני פשוט אראה את העולם, את המערכות היחסים שלי, את הכל, כלא טוב. כמורכב, כסבל, וזה יהיה החוויה שלי בעולם הזה. אבל אם אני רגילה לראות את הכל כטוב, אז אני פשוט חיה במקום טוב, בתוך המחשבות הטובות שלי, וטוב לי. ולכן אני אומרת הכל לטובה.