אנטרופיה - חץ הזמן גם בארגונים

אנטרופיה מהווה את חץ הזמן הקוסמי היא מהווה גם את חץ הזמן הארגוני אנטרופיה היא מדד לרמת האחידות הפיזור במערכת, כל מערכת. אנטרופיה היא גם מדד לאנרגיה שקיימת במערכת ואינה יכולה להיות מומרת לעבודה, שלא ניתן לאסוף אותה. במערכת סגורה האנטרופיה אינה יכולה לקטון מכאן שהיא מהווה את חץ הזמן של היקום ומדד לגיל של מערכות בכלל. המערכות המוכרות נעות לפיזור אחיד (אנטרופיה גבוהה), אנרגיית השמש מתפזרת בעולם, נחלים זורמים לים, העולם הופך לכפר גלובלי, צעצועים מתפזרים על הרצפה. העבודה נוצרת בתהליך של הגדלת האנטרופיה, של השוואת פוטנציאלים, של זרימה מפוטנציאל גבוה לנמוך, של פיזור חום, של דיפוזיה. בארגונים, העבודה נוצרת בהתמרה של תשומות, בחיבור, חיכוך יצירתי וסינרגיה. תהליכים אלו גם יוצרים גיבוש חברתי, שפה משותפת ומטרות משותפות. הבעיה היא שאותם תהליכים שמייצרים עבודה וגיבוש הם גם אלו שיוצרים group thinking ומזקינים את הארגון. תהליכים שמייצרים ערך, חדשנות ופריצות דרך הם אלו שיוצרים אנטרופיה ( כלומר, אנרגיה שלא ניתן לנצל לעבודה) ומקטינים את היכולת ליצור עוד ערך. צוות אחיד, אינטימי , מגובש מאבד את יכולתו ליצור חשיבה חדשה. ארגון יכול לטפח רוח צוות, להשקיע בגיבושים וביצירת הוויה משותפת ויחד עם זאת לאבד את הכושר להשתנות ולהתחדש. אז איך מונעים הזדקנות של הארגון ואבדן הגמישות עם הגודל, הניסיון והחכמה? האם ניתן לסובב את חץ הזמן? התשובה היא: "כן". בחשיבה ארגונית ובתכנון מושכל, ניתן לפעול בתנועה הרמונית של בידול ואינטגרציה, של "גם וגם", של צבירה וזרימה. איך? על כך בהרצאה

אפשר להזמין בהתאמה אישית — גודל, צבע וכמות לבחירתכם/ן.