חוות דעת
מה לקוחות מספרים/ות על העסק, השירות והמוצרים.
ל
ליהי שורק
לפני יותר מ־10 שנים
”סעיד הוא בחור צעיר מוסלמי אשר לאחר המלחמה של 1973, מלחמת יום כיפור, עוזב את כפרו אהרם לאלכסנדריה. הוא שוכר חדר בביתה של ג'מילה (אסתר), שאת יהדותה היא מסתירה מפני הסובבים אותה. סעיד מתאהב בנעמי, בתו מחוץ לנישואין של בעלה של אסתר, והוא מוצא את עצמו מעורב עמוקות בחייה של הקהילה היהודית.
אנו נעים עם סעיד אחורה וקדימה בזמן, החל משנת 1973 ועד 2010, דרך סיפורה של אסתר בשילוב סיפורו האישי שלו, לתוך עלילה סבוכה וכואבת של שני העמים, בתקופה של ליקוק הפצעים, תקופת אחרי המלחמה, והשלכותיה על הדורות הבאים.
בתחילת הסיפור מכנה סעיד את המלחמה כ "המלחמה הארורה ההיא", כינוי המוכר לנו היטב. עובדה פשוטה זה, היתה התובנה הראשונה והעיקרית אליה הגעתי מיד עם תחילת הקריאה. לפני שהכרתי את הדמויות, הבנתי לפתע באופן מודע, שאת פצעי המלחמה הארורה ההיא, מלקקים שני הצדדים. אולי זה נשמע מובן מאליו, אבל לכל ישראלי הגדל על סיפורי מלחמת יום כיפור, כנראה המלחמה הכי טראומטית והאכזרית בתולדות המדינה, לא תמיד נהיר שיש גם צד שני.
כאשר סעיד מציין שהישראלים הפסידו במלחמה זו, כי לתוך אמונה זו צמח, באיזה מקום בלב מבינים שבמלחמה יש בעיקר מפסידים. עובדה כואבת שחייבים להבין, למרות הצורך לתייג מי ניצח ומי הפסיד.
צילה של מלחמה זו מרחף לאורך כל הסיפור. היא זו שמשפיעה על ילדיה של אסתר להגיע החלטות לגבי המשך חייה, ומלחמה זו היא שמעמיקה את הקרע ומשפיעה על חייהם של יהודי מצרים. סעיד מוצא את עצמו בתווך של קרע זה. עמוק בתוככי מלחמה פנימית של הקהילה היהודית, כאשר כל צד מנסה להשפיע עליו לבצע החלטות שאיתן לא בטוח שהוא יוכל לחיות. השפעות אלו ימשיכו להקרין על הדורות הבאים, בין החיים בישראל ובין החיים במצרים.
הסיפור כואב וגורם לנו להבין מה היא המלחמה האמיתית. לאו דווקא מדינית, לאו דווקא המלחמה על שטחים, אלא מלחמת האנשים, מלחמת הדתות, מלחמת המשפחות שמאבדות את יקיריהן משני הצדדים.
מעניין מאוד לקרוא על השפעת המלחמה בצד השני, צד שקל לנו לשכוח תחת החיים במדינה רווית מלחמות.
רק לקראת הסוף אנו נגלה את הסיפור המלא, כמו קשר שנפרם בעלילה מורכבת ומסובכת של מרקם אנשים, שנגררו לתוך מעגל של שנאה ואהבה, מלחמה ושלום, יהדות מול האיסלם.
ספר מרגש שנקרא במהירות“
אנו נעים עם סעיד אחורה וקדימה בזמן, החל משנת 1973 ועד 2010, דרך סיפורה של אסתר בשילוב סיפורו האישי שלו, לתוך עלילה סבוכה וכואבת של שני העמים, בתקופה של ליקוק הפצעים, תקופת אחרי המלחמה, והשלכותיה על הדורות הבאים.
בתחילת הסיפור מכנה סעיד את המלחמה כ "המלחמה הארורה ההיא", כינוי המוכר לנו היטב. עובדה פשוטה זה, היתה התובנה הראשונה והעיקרית אליה הגעתי מיד עם תחילת הקריאה. לפני שהכרתי את הדמויות, הבנתי לפתע באופן מודע, שאת פצעי המלחמה הארורה ההיא, מלקקים שני הצדדים. אולי זה נשמע מובן מאליו, אבל לכל ישראלי הגדל על סיפורי מלחמת יום כיפור, כנראה המלחמה הכי טראומטית והאכזרית בתולדות המדינה, לא תמיד נהיר שיש גם צד שני.
כאשר סעיד מציין שהישראלים הפסידו במלחמה זו, כי לתוך אמונה זו צמח, באיזה מקום בלב מבינים שבמלחמה יש בעיקר מפסידים. עובדה כואבת שחייבים להבין, למרות הצורך לתייג מי ניצח ומי הפסיד.
צילה של מלחמה זו מרחף לאורך כל הסיפור. היא זו שמשפיעה על ילדיה של אסתר להגיע החלטות לגבי המשך חייה, ומלחמה זו היא שמעמיקה את הקרע ומשפיעה על חייהם של יהודי מצרים. סעיד מוצא את עצמו בתווך של קרע זה. עמוק בתוככי מלחמה פנימית של הקהילה היהודית, כאשר כל צד מנסה להשפיע עליו לבצע החלטות שאיתן לא בטוח שהוא יוכל לחיות. השפעות אלו ימשיכו להקרין על הדורות הבאים, בין החיים בישראל ובין החיים במצרים.
הסיפור כואב וגורם לנו להבין מה היא המלחמה האמיתית. לאו דווקא מדינית, לאו דווקא המלחמה על שטחים, אלא מלחמת האנשים, מלחמת הדתות, מלחמת המשפחות שמאבדות את יקיריהן משני הצדדים.
מעניין מאוד לקרוא על השפעת המלחמה בצד השני, צד שקל לנו לשכוח תחת החיים במדינה רווית מלחמות.
רק לקראת הסוף אנו נגלה את הסיפור המלא, כמו קשר שנפרם בעלילה מורכבת ומסובכת של מרקם אנשים, שנגררו לתוך מעגל של שנאה ואהבה, מלחמה ושלום, יהדות מול האיסלם.
ספר מרגש שנקרא במהירות“
ש
שרה חן
לפני יותר מ־10 שנים
”להרוג את אלוהים -
וואהו איזה ספר מושלם.
הספר מסופר מהסוף. פושע נאצי הולנד קלאוס ובשמו החדש לאחר המלחמה-מתייה אספרנסה עומד למשפט על פשעי המלחמה שלו כנגד היהודים בשואה. מפה הסיפור חוזר לעברו של קלאוס ומסופר מנקודת מבטו. זהו רומן הסטורי דימינוי המאר את חיי משפחתו של פושע נאצי אשר נמלט בסוף המלחמה מגרמניה ומשתקע בברזיל. משנה את שמו למתייה בכדי שרודפי הנאצים לא יעלו על עקבותיו. בנו,דיוס,מקבל מאימו החורגת לפני מ ותה שתי תמונות שקשורות לעבר הוריו. הוא אורז את התמונות ויוצא מבית אביו למסע שישנה את חייו ב360 מעלות.בדרכו הוא פוגש אנשים שקשורים לעברו ויוצריפ תמונה שלמה. הוא פוגש את החיים שהיו לאביו,חיים שבהם הוא משתלב בהם מעכשיו. דיוס מחפש תשובות לעברו של אביו ואין לן מושג כמה שקרים ימצא שם. הספר קופץ אחורה וקדימה באירועים, בין ארצות שונות ודמויות בחייו של קלאוס.מעשי אהב ותככנות. כמו בספרו הקודם "עשרה חוקים פשוטים" גם בספר זה העלילה מתהפכת ומפתיעה,נוגעת בנשמה שוב ושוב עד שכל סודות המשפחה נחשפים בסוף המפתיע.
5 כוכבים מנצנצים לספר הנפלא והמיוחד הזה.“
וואהו איזה ספר מושלם.
הספר מסופר מהסוף. פושע נאצי הולנד קלאוס ובשמו החדש לאחר המלחמה-מתייה אספרנסה עומד למשפט על פשעי המלחמה שלו כנגד היהודים בשואה. מפה הסיפור חוזר לעברו של קלאוס ומסופר מנקודת מבטו. זהו רומן הסטורי דימינוי המאר את חיי משפחתו של פושע נאצי אשר נמלט בסוף המלחמה מגרמניה ומשתקע בברזיל. משנה את שמו למתייה בכדי שרודפי הנאצים לא יעלו על עקבותיו. בנו,דיוס,מקבל מאימו החורגת לפני מ ותה שתי תמונות שקשורות לעבר הוריו. הוא אורז את התמונות ויוצא מבית אביו למסע שישנה את חייו ב360 מעלות.בדרכו הוא פוגש אנשים שקשורים לעברו ויוצריפ תמונה שלמה. הוא פוגש את החיים שהיו לאביו,חיים שבהם הוא משתלב בהם מעכשיו. דיוס מחפש תשובות לעברו של אביו ואין לן מושג כמה שקרים ימצא שם. הספר קופץ אחורה וקדימה באירועים, בין ארצות שונות ודמויות בחייו של קלאוס.מעשי אהב ותככנות. כמו בספרו הקודם "עשרה חוקים פשוטים" גם בספר זה העלילה מתהפכת ומפתיעה,נוגעת בנשמה שוב ושוב עד שכל סודות המשפחה נחשפים בסוף המפתיע.
5 כוכבים מנצנצים לספר הנפלא והמיוחד הזה.“
מ
מירי בן אלישע
לפני יותר מ־10 שנים
”ברצוני לשתף אתכם ברשמים שלי מהספר עשרה חוקים פשוטים. בתור חובבת ספרים מושבעת, שספריית הספרים בביתי לא תבייש אף חנות ספרים, לראשונה נתקלתי בספר קצת אחר. הסופר אי.וי.אולקיטה הצליח למשוך אותי עשרות שנים אחורה, אל תרבות יהודית שהיום כבר לא קיימת אי שם במצרים. העלילה מתהפכת בכל פעם, רגעים של מתח, רומנטיקה, תככים במשפחה, סודות אפלים. את כל זה עושה הספר בשפה קולחת, פיוטית יש לומר. מחכה בכיליון עיניים ליצירות נוספות פרי עטו.“
ע
עפרה שפר
לפני יותר מ־10 שנים
”לפני שנתיים בערך התנדבתי להיות בצוות השופטים של תחרות הננו ריימו הישראלית. קראתי 11 ספרים, רובם טובים ממש, אבל רק על אחד היה כתוב מההתחלה "winner"... משהו בסיפור הזה משך אותי לקרוא אותו בנשימה עצורה. גם הכתיבה, גם העלילה, גם ההפתעות שבדרך. עכשיו קראתי אותו שוב, הפעם "להנאתי" ונשבעתי להמליץ עליו הלאה, כי הוא פשוט מעולה וסוחף. אני לא מכירה את הסופר, אבל ראיתי שהוא כבר בדרך להוציא את הספר השלישי שלו, כך שכנראה לא רק אני נסחפתי... אני לא יודעת איך הוא עושה את זה, אבל טוב שהוא עושה את זה.“
ג
גלית גלשטיין
לפני יותר מ־10 שנים
”"עשרה חוקים פשוטים" הוא רומן עתיר תהפוכות המתרחש בין ערים ובין מדינות שונות בתקופה של שתי מלחמות ושלום אחד בין השנים 1973-2010.
העלילה המסעירה מספרת על אהבה אסורה, קינאה ואמונה וכל אלה נרקמים לסיפור שלם.
כשהתחלתי לקרוא את הספר לא ידעתי למה לצפות ולמה אני נכנסת, כקוראת שאוהבת אתגרים וספרים "שהופכים את הבטן" ללא ספק ספר זה צלח את המשימה. הוא סחף אותי לתוך העלילה והרגשתי כאילו אני חיה וחווה את התקופה עליה מדובר בספר.
היה לי קשה להוריד אותו מהידיים ותוך מספר שעות סיימתי לקרוא אותו.
לאיי.וי אולוקיטה כתיבה מאוד מיוחדת, רהוטה, משובחת וממכרת ולא בכדי הוא זכה במקום הראשון בתחרות "ננו-ריימו ישראל" בשנת 2014.
את ספרו השני "להרוג את אלוהים" קראתי מיד ברגע שיצא לאור, וכרגע אני מחכה לשלישי פרי עטו "רעה" שעתיד לצאת בקרוב מאוד.
לכל מי שמעוניין לקרוא ספרות איכותית ללא ספק ספרים אלה ברשימה ומומלצים בחום!“
העלילה המסעירה מספרת על אהבה אסורה, קינאה ואמונה וכל אלה נרקמים לסיפור שלם.
כשהתחלתי לקרוא את הספר לא ידעתי למה לצפות ולמה אני נכנסת, כקוראת שאוהבת אתגרים וספרים "שהופכים את הבטן" ללא ספק ספר זה צלח את המשימה. הוא סחף אותי לתוך העלילה והרגשתי כאילו אני חיה וחווה את התקופה עליה מדובר בספר.
היה לי קשה להוריד אותו מהידיים ותוך מספר שעות סיימתי לקרוא אותו.
לאיי.וי אולוקיטה כתיבה מאוד מיוחדת, רהוטה, משובחת וממכרת ולא בכדי הוא זכה במקום הראשון בתחרות "ננו-ריימו ישראל" בשנת 2014.
את ספרו השני "להרוג את אלוהים" קראתי מיד ברגע שיצא לאור, וכרגע אני מחכה לשלישי פרי עטו "רעה" שעתיד לצאת בקרוב מאוד.
לכל מי שמעוניין לקרוא ספרות איכותית ללא ספק ספרים אלה ברשימה ומומלצים בחום!“
ס
סיון שמש
לפני יותר מ־10 שנים
”"כל אחד רוצה שמותו יהיה לפחות זיכרון מוצלח לחייו.
וגם הוא, כמו בני תמותה רבים לפניו, נשפט בפניי."
הסיפור מתחיל מנקודת מבטו של הולנד קראוס או בשמו הבדוי – מתיה אספרנסה.
הספר אומנם פותח במשפטו של הולנד קראוס העומד לדין על רצח עם. הוא מתאר לשופט את תוכנית המציאות/פורמט הוא העביר במחנה.
משם העלילה עובר מהווה לעבר ואז חוזר להווה; הולנד ברח לברזיל ושינה את שמו למתיה אספרנסה ונפגש עם כרמלה, זונה ברזילאית, נמצאת בהריון מתקדם. כשהיא נפגשת איתו הוא מסיע אותה לבית החולים, ואז בורח.
דיוס נולד, דיוס = אלוהים. אחרי שהתינוק נולד, כרמלה לוחשת את שמו, שיקראו לו דיוס.
אחרי 6 שנים, רק נודע למתיה אספרנסה שיש לו ילד בבית יתומים.
קלרה אשר גרה עם קלאוס/מתיה בברזיל, מגדלים את דיוס. קלרה יותר ממתיה מקדישה לו זמן ומספרת לו על העבר. קלרה פותחת בפני דיוס את תיבת פנדורה שהייתה מוסתרת עד שהחליטה שדיוס צריך לדעת.
במקביל, הגנרל אייבן מונובפה טס מיבשת ליבשת על מנת לתפוס קצינים נאצים שטרם נתפסו, חוץ משניים שעדיין הוא לא תפס: קלרה ואן שפיגל והולנד קלאוס.
יש קפיצות בספר מבחינת נקודות מבט: בין מתיה לבין דיוס במהלך הקריאה וזה לא מפריע, דווקא נותן הרגשה מה דיוס מרגיש כשהוא לא נמצא ליד אביו.
לקראת סוף הספר יש טוויסט מיוחד, ומעניין אותי לדעת אם איי וי יכתוב מעין ספר המשך למה שיקרה הלאה.
אני לא רגילה לקרוא דיגיטלי. אומנם התכוונתי לקרוא רק פרק אחד, ובלי לשים לב אחרי שעה סיימתי לקרוא.
לאיי וי יש כתיבה מיוחדת, סוחפת כמו בספרו הקודם "עשרה חוקים פשוטים".
מחכה לספר הבא, וממליצה בחום לב!!!“
וגם הוא, כמו בני תמותה רבים לפניו, נשפט בפניי."
הסיפור מתחיל מנקודת מבטו של הולנד קראוס או בשמו הבדוי – מתיה אספרנסה.
הספר אומנם פותח במשפטו של הולנד קראוס העומד לדין על רצח עם. הוא מתאר לשופט את תוכנית המציאות/פורמט הוא העביר במחנה.
משם העלילה עובר מהווה לעבר ואז חוזר להווה; הולנד ברח לברזיל ושינה את שמו למתיה אספרנסה ונפגש עם כרמלה, זונה ברזילאית, נמצאת בהריון מתקדם. כשהיא נפגשת איתו הוא מסיע אותה לבית החולים, ואז בורח.
דיוס נולד, דיוס = אלוהים. אחרי שהתינוק נולד, כרמלה לוחשת את שמו, שיקראו לו דיוס.
אחרי 6 שנים, רק נודע למתיה אספרנסה שיש לו ילד בבית יתומים.
קלרה אשר גרה עם קלאוס/מתיה בברזיל, מגדלים את דיוס. קלרה יותר ממתיה מקדישה לו זמן ומספרת לו על העבר. קלרה פותחת בפני דיוס את תיבת פנדורה שהייתה מוסתרת עד שהחליטה שדיוס צריך לדעת.
במקביל, הגנרל אייבן מונובפה טס מיבשת ליבשת על מנת לתפוס קצינים נאצים שטרם נתפסו, חוץ משניים שעדיין הוא לא תפס: קלרה ואן שפיגל והולנד קלאוס.
יש קפיצות בספר מבחינת נקודות מבט: בין מתיה לבין דיוס במהלך הקריאה וזה לא מפריע, דווקא נותן הרגשה מה דיוס מרגיש כשהוא לא נמצא ליד אביו.
לקראת סוף הספר יש טוויסט מיוחד, ומעניין אותי לדעת אם איי וי יכתוב מעין ספר המשך למה שיקרה הלאה.
אני לא רגילה לקרוא דיגיטלי. אומנם התכוונתי לקרוא רק פרק אחד, ובלי לשים לב אחרי שעה סיימתי לקרוא.
לאיי וי יש כתיבה מיוחדת, סוחפת כמו בספרו הקודם "עשרה חוקים פשוטים".
מחכה לספר הבא, וממליצה בחום לב!!!“
מ
מיכל צנחני
לפני יותר מ־10 שנים
”"מוקדש לאנשים המחייכים היכן שלא יהיו"
במילים אלה, הסופר פותח בפנינו את הספר.
אני רוצה לציין שקראתי הרבה ספרים עם תודות והקדשות, לקרובים, לחברים, לנשים ובעלים, לעורכים ועוד סייענים.. אך מעולם לא נתקלתי בהקדשה מעין זו, שגרמה לי לחייך, האירה וחיממה את ליבי, טרם קריאת הפרק הראשון.
זו האחת מיועדת לכולם באשר הינם. המסר כל כך בהיר וברור ומגלה רמז או שניים, על הקשר הנאמר בספר ולחייים בכלל.
את הספר, קראתי פעמיים ברצף. בפעם הראשונה לאט..מאוד לאט. אומנם, אינו עב כרס כאנציקלופדיה, אך עמוק, מרתק ועוצמתי כמו האוקיינוס. שקט מלמעלה ובמעמקים ישנם חיים סוערים. הרבה מהם.
בהקשר זה אפשר לומר שהגודל אינו קובע, כי אל תטעו לחשוב, שהספר הזה יניח לעיניכם לרפרף מעל דפיו, כאילו הייתם בעלי כנף. ההיפך מזה הוא הנכון.
הוא גורם לעיניים, לקרוא ולגמוע כל אות בכל מילה ומילה. בין אם היא מלטפת ובין אם היא ננעצת בלב במלוא הכאב.
הוא גורם לכך שהפה נשאר פתוח קמעה, בכדי לשאוף אוויר לריאות, מעצם ההתרחשות ומרוב התרגשות.
מצד שני מחדד את רמת הקשב ואת הסקרנות שרק הולכת ומתעצמת.
מתחילתו עד סופו, הוא גרם ללב שלי לפעום בחוזקה, עד שנדמה היה שייתפוצץ וייתפזר בין הדפים.
בליל של רגשות ליווה אותי מול כל אחת מן הדמויות והן.. ברובן עשירות ומרתקות.
אהודות יותר או אהודות פחות.
בכמה משפטים אתייחס לשם הספר..
גם אני, כמו מספר קוראים, חשבתי שהשם הזה מאתגר. רגשית, מנטלית או איך שתבחרו..
הוא העיר בי משהו.. רגש ששווה היה להתבונן בו ושקשה לכמת אותו במילים.
מעין מבחן פנימי בהתנגדות, או קבלה. מול מחסום הרושם הראשוני ממראה עיניים. ואולי..אולי גם פחד.
אגלה לכם, שאת ספרו הראשון של איי וי אולוקיטה "עשרה חוקים פשוטים" קראתי קודם לכן ובנשימה אחת והוא לדעתי, יצירה ספרותית מעולה.
לא בכדי, הוא זכה בפרס הספר הטוב ביותר, לפני כשנה.
ועליו אכתוב בנפרד.
אך ראוי לספר, שבזכותו ידעתי שקיים בינינו סופר ישראלי, אשר הכתיבה המרתקת, הקולחת והרהוטה המייחדת אותו, אינה תופעה מקרית וחולפת, אלא..היא.. הדבר האמיתי שאני כל כך מעריכה ואוהבת ושאליו מתחברת.
את ההבנה הזו, חיזקה הקריאה של עוד סיפורים קצרים, אשר מתפרסמים בדף הספר בפייסבוק.
דף הקרוי בשמו של הספר
"עשרה חוקים פשוטים"
משם, נותר רק לחכות לספר הבא. וכשהוא הגיע, היה זה הספר המדובר
"להרוג את אלוהים"
בעוד אני קוראת את שם הספר, שוב ושוב ותוהה על משמעותו, נזכרתי בציטוט מדבריו של קולומבוס...
"אתה לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס, עד שיהיה לך האומץ לאבד את מראה החוף"
מכאן הבנתי, שמיותר להיצמד למחשבה מצומצמת ומגבילה ובכך לאבד עולם ומלואו.
⭐⭐אליך הסופר איי. וי היקר..
השארת אותנו עם שם עט, מתוך בחירה שמתקבלת בברכה.
אני רוצה לומר, שעבורי, אתה מהווה מעין מלאך הרואה שאינו נראה ועם זאת נוכח תמיד, בכל שעה ובכל זמן.
מגיב לקוראים, מעלה אתגרים ומפרגן לסופרים אחרים.
אתה מעניק סיפורים ומברך בבקרים.
מעריך ומוקיר, כל מילה כתובה, מכל הלב והנשמה וקשוב..בעיקר קשוב.. מכאן גדולתך
על כל זאת בנוסף לאיכויות הספרותיות...דע שהינך אחד מהסופרים האהובים עלי ביותר.
אני מאחלת לי ולכולם, ספרים רבים מפרי עיטך
ואותך אברך..בדרך צלחה
עם תודה גדולה“
במילים אלה, הסופר פותח בפנינו את הספר.
אני רוצה לציין שקראתי הרבה ספרים עם תודות והקדשות, לקרובים, לחברים, לנשים ובעלים, לעורכים ועוד סייענים.. אך מעולם לא נתקלתי בהקדשה מעין זו, שגרמה לי לחייך, האירה וחיממה את ליבי, טרם קריאת הפרק הראשון.
זו האחת מיועדת לכולם באשר הינם. המסר כל כך בהיר וברור ומגלה רמז או שניים, על הקשר הנאמר בספר ולחייים בכלל.
את הספר, קראתי פעמיים ברצף. בפעם הראשונה לאט..מאוד לאט. אומנם, אינו עב כרס כאנציקלופדיה, אך עמוק, מרתק ועוצמתי כמו האוקיינוס. שקט מלמעלה ובמעמקים ישנם חיים סוערים. הרבה מהם.
בהקשר זה אפשר לומר שהגודל אינו קובע, כי אל תטעו לחשוב, שהספר הזה יניח לעיניכם לרפרף מעל דפיו, כאילו הייתם בעלי כנף. ההיפך מזה הוא הנכון.
הוא גורם לעיניים, לקרוא ולגמוע כל אות בכל מילה ומילה. בין אם היא מלטפת ובין אם היא ננעצת בלב במלוא הכאב.
הוא גורם לכך שהפה נשאר פתוח קמעה, בכדי לשאוף אוויר לריאות, מעצם ההתרחשות ומרוב התרגשות.
מצד שני מחדד את רמת הקשב ואת הסקרנות שרק הולכת ומתעצמת.
מתחילתו עד סופו, הוא גרם ללב שלי לפעום בחוזקה, עד שנדמה היה שייתפוצץ וייתפזר בין הדפים.
בליל של רגשות ליווה אותי מול כל אחת מן הדמויות והן.. ברובן עשירות ומרתקות.
אהודות יותר או אהודות פחות.
בכמה משפטים אתייחס לשם הספר..
גם אני, כמו מספר קוראים, חשבתי שהשם הזה מאתגר. רגשית, מנטלית או איך שתבחרו..
הוא העיר בי משהו.. רגש ששווה היה להתבונן בו ושקשה לכמת אותו במילים.
מעין מבחן פנימי בהתנגדות, או קבלה. מול מחסום הרושם הראשוני ממראה עיניים. ואולי..אולי גם פחד.
אגלה לכם, שאת ספרו הראשון של איי וי אולוקיטה "עשרה חוקים פשוטים" קראתי קודם לכן ובנשימה אחת והוא לדעתי, יצירה ספרותית מעולה.
לא בכדי, הוא זכה בפרס הספר הטוב ביותר, לפני כשנה.
ועליו אכתוב בנפרד.
אך ראוי לספר, שבזכותו ידעתי שקיים בינינו סופר ישראלי, אשר הכתיבה המרתקת, הקולחת והרהוטה המייחדת אותו, אינה תופעה מקרית וחולפת, אלא..היא.. הדבר האמיתי שאני כל כך מעריכה ואוהבת ושאליו מתחברת.
את ההבנה הזו, חיזקה הקריאה של עוד סיפורים קצרים, אשר מתפרסמים בדף הספר בפייסבוק.
דף הקרוי בשמו של הספר
"עשרה חוקים פשוטים"
משם, נותר רק לחכות לספר הבא. וכשהוא הגיע, היה זה הספר המדובר
"להרוג את אלוהים"
בעוד אני קוראת את שם הספר, שוב ושוב ותוהה על משמעותו, נזכרתי בציטוט מדבריו של קולומבוס...
"אתה לעולם לא תוכל לחצות את האוקיינוס, עד שיהיה לך האומץ לאבד את מראה החוף"
מכאן הבנתי, שמיותר להיצמד למחשבה מצומצמת ומגבילה ובכך לאבד עולם ומלואו.
⭐⭐אליך הסופר איי. וי היקר..
השארת אותנו עם שם עט, מתוך בחירה שמתקבלת בברכה.
אני רוצה לומר, שעבורי, אתה מהווה מעין מלאך הרואה שאינו נראה ועם זאת נוכח תמיד, בכל שעה ובכל זמן.
מגיב לקוראים, מעלה אתגרים ומפרגן לסופרים אחרים.
אתה מעניק סיפורים ומברך בבקרים.
מעריך ומוקיר, כל מילה כתובה, מכל הלב והנשמה וקשוב..בעיקר קשוב.. מכאן גדולתך
על כל זאת בנוסף לאיכויות הספרותיות...דע שהינך אחד מהסופרים האהובים עלי ביותר.
אני מאחלת לי ולכולם, ספרים רבים מפרי עיטך
ואותך אברך..בדרך צלחה
עם תודה גדולה“
כתיבת חוות דעת
דירוג מלא של העסק ואימות בסמס — בעמוד חוות הדעת של העסק.
הוספת חוות דעת