בימים הקרובים יצא לדרך מבצע מריחת לכת פלואוריד בגני הילדים ברחבי הארץ כחלק מקידום בריאות הפה והשיניים, במסגרת התכנית הלאומית 'אפשרי בריא'.
חלקכן כבר קיבלתן הודעה על כך ושאלתן אותי בפרטי מה דעתי.
בואו נדבר על זה.

פלואוריד נגזר מהיסוד פלואור ונמצא באופן טבעי וברמות שונות בקרקע, במים, באוויר, וגם בצמחים ובבעלי החיים.

בניגוד ליסודות כמו ברזל או סידן, פלואוריד הוא אינו חומר שהגוף זקוק לו לגדילה, התפתחות או קיום תקין ובריא של הגוף, ואפילו לא של השיניים.
מכיוון שכך, אין דבר כזה 'מחסור בפלואוריד', כמו שאין לנו מחסור באורניום או בכל יסוד אחר שאינו חיוני לגוף האדם.
וחשוב להבין זאת.
הסיבה שבגללה משתמשים בפלואוריד היא משום שהוכח שחומר זה מונע עששת.

בעשרות השנים האחרונות, יחד עם העלייה המשמעותית בפיתוח וצריכה של מזון מעובד ומזונות עתירי סוכר, התגבר גם הצורך להתמודד עם מחלת העששת.
זו הסיבה שבגללה מוסיפים לנו באופן יזום פלואוריד למשחות שיניים, למים, ולמזונות שונים.
(ישנם גם מזונות המכילים פלואוריד באופן טבעי, כמו תה שחור).
יוצרים את הבעיה, ואז את הפתרון...

מבחינת המחקרים- אותם אלה שגילו כי הפלואוריד מונע עששת- נמצא כי השימוש היעיל ביותר בפלואוריד הוא שימוש מקומי.
ולא דרך מזון ושתייה.

האם יש בעיה בשימוש בפלואוריד?
ובכן, כן.
פלואוריד הוא רעלן, ורעלנים נוטים להצטבר בגוף.
יכולת הפינוי של הפלואוריד מהגוף משתנה מאדם לאדם, ומילד למבוגר.
גם כאשר השימוש בפלואוריד נעשה בצורה מקומית על גבי השיניים, הוא עשוי לחדור דרך ריריות הפה ישירות אל זרם הדם ומשם אל הרקמות.
בקרב ילדים ופעוטות הרעלן מצטבר ביתר קלות, כמעט פי שניים מאשר בקרב מבוגרים, ובייחוד ברקמת העצם- שם נוצרים תאי עצם חדשים כל הזמן במהלך הגדילה, ו'קוברים' את מה ששקע שם. 
הצטברות שמגיעה עד כדי הרעלה של פלואוריד מתבטאת בבעיות בתפקוד הלב, המוח ומערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, הכבד והכליות.

ב26 מחקרים שנערכו,
בהם השתתפו 7258 ילדים, 
נמצא קשר בין רמות פלואוריד במים לרמת האינטליגנציה של הילדים:
ככל שרמות הפלואוריד במים היו גבוהות יותר, כך רמות האינטליגנציה של הילדים היו נמוכות יותר.

במחקר אחר נמצא כי ככל שרמת הפלואוריד גבוהה יותר,
העלייה בשכיחות הפרעת קשב וריכוז גדולה יותר.

כמו כן, עודפי פלואוריד על גבי השיניים יכולים גם להזיק, לגרום לשינוי צבע, חורים או כתמים על אמייל השן.

בראייה המקצועית שלי,
נזקי הפלואוריד הרבים עולים על היתרון הבודד שלו, במיוחד משום שישנן עוד דרכים רבות למנוע עששת:

1. ניקוי שגרתי אצל שיננית, לפחות אחת לחצי שנה.
2. הקפדה על צחצוח שיניים בבוקר ובערב (במשחת שיניים ללא פלואוריד וללא SLS).
מומלץ מאד להשתמש גם בחוט דנטלי (גם אותו ניתן לקנות נקי וללא תוספות) או בסילונית.
3. להרגיל את הילדים לשטוף את הפה לאחר אכילת סוכר, וממש להעביר אצבע על השיניים כדי להוריד את הסוכר שנדבק (אפשר גם לצחצח אבל שטיפת פה לרוב תהיה פשוטה יותר מנטאלית)
4. באופן כללי, העדיפו סוכר פירות מאשר כל סוכר אחר. הפחתת הסוכר תעבוד אפילו יותר טוב משימוש בפלואוריד.
5. במידה וישנה דלקת חניכיים, רגישות בשיניים, או שפשוט רוצות להגביר את האפקטיביות של המניעה, ניתן להשתמש במי פה המכילים שמנים ארומטיים אנטיבקטריאליים ואנטי דלקתיים המסייעים לבריאות השיניים. על כך נרחיב בפעם אחרת.

חיוך בריא לכולן וכולם!
שלכן, רביד

קישור הצטרפות לקבוצת וואטסאפ לקבלת התכנים שלי ישירות אליכן ואפשרות לשאול הכל:

https://chat.whatsapp.com/HjxdUnYVOH9Jc80jAnEwiz